פרשת כי תשא

מדוע רק חצי?

בניגוד לכל מגבית אחרת, לא תרו אחר התורמים הגדולים. ליתר דיוק, כלל לא דאגו להכנסות. לו רצה פילנטרופ נודע להתבלט בתרומותיו הנדיבות, חייב היה לחפש כתובת אחרת. כאן, במגבית זו, נדרש ממנו בדיוק מחצית השקל. מחצית ותו לא. "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שמות ל', ט"ו). מגבית זו נערכה במתכונתה המיוחדת כדיקרא עוד...

משה במורד ההר

משה רבינו שומע את קול העם ברעו, צופה בעגל הזהב ובשמחת המחולות מסביבו, לוקח את הלוחות שבידו, הלוחות שחרותים עליהם עשרת ציוויי הנצח, הלוחות הכתובים משני עבריהם מזה ומזה, את לוחות האלוקים… ושוברם. "ויהי כאשר קרב אל המחנה, וירא את העגל, ומחולות, וייחר אף משה, וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" (שמות ל"ב,קרא עוד...

מתנה בבית הגנזים

בשורת הקמתו הקרובה של המשכן הלהיבה את העם, ויצר העשייה ניעור בליבו. והנה, רגע לפני פתיחת מסע ההתרמה, בטרם ביצוע התכנית הגדולה – הושמעו המילים הללו: "אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם… ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם" (שמות ל"א, י"ג-ט"ו). אין באזהרה זו כל חדש.קרא עוד...

אמינות במבחן

משה רבינו מעמיד את אמינותו במבחן חריג ויוצא דופן. לא קם עוד בתולדות האנושות איש רוח שהעז להציע מבחן דומה כהוכחה למקורה האלוקי של תורתו. הוא מבשר להם מה יארע להם, כאשר יעלו לרגל, לבית המקדש: על כל עם ישראל חלה החובה לעלות בימי הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות ירושלימה, אל בית המקדש. "שלוש פעמיםקרא עוד...

עגל מסכה

אחד המאורעות המסעירים ביותר בתולדות בני ישראל במדבר אשר הביא כמעט להשמדתו של העם, הוא חטא העגל. העוון הכבד פגע ברקמות העדינות ביותר של הנפש, עד כי ממנו נובעות כל צרות הגלות, שנחתו עלינו. זהו חטא אשר טרם כופר עד תום. העגל, לו סגדו בקצות מחנה ישראל, כשנוכחו לראות ש"זה משה האיש" לא חזר, כהבטחתו,קרא עוד...

עגל הזהב – אז ועכשיו.

בני ישראל זה עתה סיימו לשמוע את עשרת הדיברות למרגלות הר סיני. מיד לאחר מכן משה מבשר להם, כי הוא עומד לעלות להר סיני למשך 40 יום, לקבל את התורה ולהוריד להם את לוחות הברית. התורה מתארת בפנינו את האירועים הבאים: "וירא העם כי בושש [התעכב] משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרון, ויאמרוקרא עוד...

המוזרה שבמגביות

"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" (שמות ל, טו) מטבע אחת, סליחה, מחצית המטבע, היה הסכום שתרמו למוזרה במגביות. כאמור בראש פרשתנו: "זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש" (שמות ל, יג). בשבת העם על אדמתו, בתקופת המלכות והמקדש, נהגו כך כל שנה. כל שנה חזרה תמונה זו על עצמה. בכל מקום,קרא עוד...

אם אין אני לי – מי לי?!

דמותו, הנהגתו של מורי ורבי אינה משה מזכרוני אף לא לרגע קט. עת צריך אני ישועה, ברכה ואף סתם עיצה יודע אני את הכתובת, יודע אני להיכן עלי לפנות… "אין כמו הרב" – שומע אני רבות מחסידיו הרבים, ובצדק! עשה לך רב נאמר במסכת אבות, אולם, לפעמים הטלפון שלו מקולקל. לפעמים על האדם להתנהג בכוחותקרא עוד...

החיפזון מהשטן!

מה היה קורה אם בני ישראל היו ממתינים מספר שעות לפני שהתחילו לייצר להם אלוהים מזהב? לא היה קורה כלום!