פרשת תצוה

קיום המצוות – נתינה שהיא לקיחה

בתחילת פרשת תרומה נאמר: "וייקחו לי תרומה" (שמות כ"ה, ב'). וכן בפתחה של פרשת תצווה נאמר: "וייקחו אליך שמן זית זך" (שמות כ"ז, כ'). עיון במשמעותה של המלה "וייקחו" מוליך אותנו לעבר השקפה ברורה על תרי"ג המצוות ועל עבודתנו הרוחנית. מובא בחז"ל: "כיון שאמרו ישראל 'נעשה ונשמע', מיד אמר הקב"ה וייקחו לי תרומה". מהו הקשרקרא עוד...

התכלת כאסוסיאציה

בתלמוד נאמר: המעיל מכפר על לשון הרע. אמר הקב"ה: יבוא דבר שבקול (הפעמונים שבמעיל השמיעו קול), ויכפר על מעשה קול (על דיבורו של האדם) (מסכת ערכין ט"ז, א'). ההתבוננות במעיל עוררה במתבונן, דחף להרהר בחטאי לשון הרע ורכילות, שהאדם עוסק בהם בתמידות, כמקצוע וכתחביב כאחד… הרהורים אלו הובילו את האדם כמו מאליהם להתבייש לנוכח נמיכותקרא עוד...

בחירה וקירוב

בחירת אהרן לכהונה היתה בחירה אלוקית. האלוקים בחר בו, מפני שראה בו את האדם הקרוב אליו ביותר, והראוי למלא נאמנה את התפקיד הרם. "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי" (שמות כ"ח, א'). מהי כהונה במובנה המקורי? המשכן היה היכל ההיזכרות. מטרתו נועדה להזכיר לעם את חובותיו לאורקרא עוד...

מסביב לשלהבת אחת

"להעלת נר תמיד" (שמות כז, כ) בעוד פרשת השבוע שומרת על תנופת ההכנות שהחלה בה בפרשה הקודמת, בעוד היא ממשיכה בהנחיות לקראת המבצע הגדול של הקמת המשכן – סוטה הפרשה בתחילתה מן הקו הכללי הזה: היא מציבה בראשה פרשה קטנה, שאינה מן העניין, ולא כאן מקומה. בעוד שעיקר הפרשה עוסקת בתכנון בגדי הכהנים, באופן לבישתםקרא עוד...

בין בחירה לקירוב

  אהרון נבחר, בפרשתנו, לכהונה. הבחירה לא התנהלה על פי הליך דמוקרטי כלשהו. שום גוף מדיני, פוליטי ואפילו לא "כנסייתי", לא החליט עליו כעל המועמד המועדף למשרה הרמה. גם משאל-עם לא נערך, כדי לשמוע מה בפי בני ישראל בנושא נכבד זה. הוא נקרא אל התפקיד הרם ע"י הצו האלוקי: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיךקרא עוד...

איפה שוכן האלוקים?

"הקב"ה נמצא בכל מקום שנותנים לו להיכנס". – אמרה חסידית השאלה היא, היכן המקום שאליו יכול האדם להכניס את האלוקים. יש שעונים שהאלוקים שוכן בתוך כל אדם. האחרים אומרים שהאלוקים שוכן בקרב העם. האם זאת סתם התפלספות, או שהמושגים השונים האלה של תפיסת האלוקים – וכיצד למצוא אותו – יוצרים שוני מעשי בדרך שבה מנהליםקרא עוד...

מרדנות שלילית וחיובית

וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהֹוָה: וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה: וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה: (כ"ח ל"ז)ויכוחים על ילדים על התנהגות בכיתה, ויכוחיםקרא עוד...

בגדי כהונה

בגדי הכהונה היו בגדי פאר, כמובא בפסוק: "ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כ"ח, ב'). ההדר והיופי החיצוניים יוצרים אפקט פסיכולוגי חיובי בעיני המתבונן בהם. העם, שילווה את הכהן, העוטה בגדי פאר אלו, יחוש ברוממותו המלכותית, והוא יהיה נכבד בעיני הבריות. לבו של אדם מושפע רבות מהופעה חיצונית מושכת והדבר קובע את עמדתו וגישתוקרא עוד...

ערכו של הדיבור

מעלתם הגדולה של בגדי הכהונה לא התמקדה בפאר החיצוני שלהם, אלא בתוכנם הפנימי. המעיל שלבש הכהן הגדול נועד לכפר על עוון לשון הרע. על שולי המעיל סביב היו מחוברים פעמוני זהב. כאשר היה הכהן הגדול לובש את המעיל ומתהלך בו, היו הפעמונים משמיעים קול. קולות אלו רומזים לכפרה על חטאי הדיבור והקול. סגולה מיוחדת היתהקרא עוד...