תרומה? אַ – מְחַיֵה!!!

תאר לעצמך את נשיא המדינה מכנס מסיבת עיתונאים, ובה הוא מודיע ומבקש:

אני צריך בית חדש לדוּר בו, ואבקש מכל תושבי המדינה ומהממשלה לאשר את מימון מיליוני השקלים הנדרשים לצורך רכישת הקרקע ובניית המשכן החדש, בעבורי.

נכון, צדקת! זה הזוי לחלוטין!

אפילו אם הוא רק יחשוב לבקש זאת, לבטח אינו מועמד כלל לנשיאות המדינה…

שכן, אדם המכבד את עצמו ולוּ במעט, לא יבקש בקשות גרנדיוזיות מעין אלו, עבור עצמו… להנאה גרידא…

אולם את מה שהנשיא לא יבקש, אלוקים, להבדיל אלף אלפי הבדלות…. כן יבקש!

לא רק יבקש, אלא אף יצווה: "ויקחו לי תרומה… ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

נכון, הדברים קשים להשגה…

וכי אלוקים זקוק לתרומותינו, לתרומותיו של בשר ודם? וכי אלוקים אינו יכול לבנות מקדש בעצמו?

ויתרה מכך – – –

לשם מה מבקש אלוקים "ויקחו לי תרומה… ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כלום אלוקים זקוק לבית כלשהוא? הלא מלא כל הארץ כבודו!

אמנם, נכון הדבר – אלוקים כלל לא צריך בית, כבודו מלא כל הארץ…

ולמרות זאת… ואף על פי כן – – –

אלוקים מבקש, מצווה, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם…

שכן, אין מטרת המקדש לצורך אלוקים, אולם מטרת המקדש הוא לצורך האדם…

'שכן חפץ אלוקים בטובתן של בריות… ולפיכך ציוונו לקבוע מקום שיהיה טהור ונקי בתכלית הנקיות, לטהר שם מחשבות בני איש ולתקן לבבם אליו בו…' (ספר החינוך)

מעתה, יש לו לאדם את ההרגשה העילאית לה הוא זוכה בהגיעו לבית ה'… כשם שמרגיש האדם עת מתפלל הוא תפילה היוצאת ממעמקי ליבו, עת הוא מגיע מרחוק לשריד בית מקדשינו ושופך את צקון ליבו, הוא מרגיש את החוייה שבתפילה… את הקדושה שבמקום…

ולפיכך מצווה אלוקים: "ועשו לי מקדש… ושכנתי בתוכם".

על מנת שלאדם יהיה מקום בו יוכל להיטהר ולהזדכך מעוונותיו…

נכון הדבר, אלוקים כלל לא זקוק לתרומתנו. ודאי הוא כי מי שאמר והיה עולם יכול הוא לבנות את ביתו לבדו. אולם, למרות זאת, אף על פי כן, מבקש אלוקים מאת האדם 'ויקחו לי תרומה'…

שכן, לא נאמר 'ויתנו' לי תרומה… אלא 'ויקחו' לי תרומה. שהלא, בין לתת ובין לקחת המרחק הוא רב…

נכון הוא כי על היהודי להוציא מכספת ביתו לטובת מלאכת המשכן, אולם אין בכך משום נתינה לאלוקים, יש בכך משום נתינה לעצמו… בכך שזכה להיות שותף בהכנת המקום לבית ה'.

מעתה – – –

כשאתה שומע שמצלצלים בדלת ביתך… מבקשים את תרומתך… לסיוע, עזרה, הצלה ועוד… דע לך כי אינך נותן… צדקה! אלא הינך מקבל צדקה!