שלשת הכתרים שבמשכן

מכל כלי המשכן נתייחדו הארון, השולחן והמזבח בזר זהב שהיה מעליהם. שלושת הזרים רומזים לשלושה כתרים שניתנו לעם ישראל. הארון והזר שעליו רומזים לכתר תורה, השולחן וזרו רומזים לכתר מלכות, וזר המזבח רומז לכתר כהונה.

זר הזהב מהווה מכנה משותף לכלי קודש אלו, אולם קיים הבדל במידות הכלים. מידות הארון כולן חצויות: "אמתיים וחצי אורכו, אמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כ"ה, י'). מידותיו של המזבח היו כולן שלמות: "אמה ארכו ואמה רוחבו ואמתיים קומתו" (שמות ל"ז, כ"ה). גם מידות מזבח הנחושת, שעמד בחצר המשכן, היו שלימות. השלישי מבין הכלים, שהיה עליו זר זהב, השולחן – חלק ממידותיו היו שלמות וחלקן חצויות: "אמתיים אורכו, אמה רוחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כ"ה, כ"ג).

השינויים המהותיים במידות אלו רומזים לדרכי הנהגה שונות הנדרשות מהאדם.

כאמור, ארון הברית רומז לתורה. הזר שעליו הינו סמל לכתר תורה. בהקשר לידיעת התורה, ראוי שכל המידות תהיינה חצויות. החפץ לזכות בכתרה של תורה, עליו לעמול ולהתייגע, לא לראות את עצמו לעולם שלם ומושלם.

המידות החצויות של הארון רומזות ללומד, כי החצי השני הוא עדיין ממנו והלאה, ועליו לחתור להשלמת החסר.

השולחן אשר לפני ה' – מידותיו היו מקצתן שלמות ומקצתן שבורות.

כאמור, חצי מידה בא להורות על תחושת חסר. לעומת זאת, בשולחן הרומז לכתר מלכות ולקנייני החומר, מופיעות מידות שלמות. ללמדנו, שבתחום זה על האדם לסגל לעצמו תחושת שובע והסתפקות במועט. ביחס לחמודות תבל יש להתייחס ברגש של רוויה, בלי להתאוות לשולחנם של אחרים.

עם זאת, המידה החצויה בשולחן מידת הגובה, רומזת שגם בתחום החומר קיים ממד של רצון להישגים נוספים. ביחסו לזולת, אל לו לאדם להסתגר בתוך עצמו, אלא חייב הוא לרדוף חסד. מפורסמת היא האימרה: "העולם הזה של הזולת, הוא העולם הבא שלי…"

מידות אורכו של השולחן ורוחבו – שלמות הן, אולם המידה הרומזת למגמה שיש להגביה את השולחן ולהעלות את רמתו הרוחנית – חצויה היא.

בשונה מהארון ומהשולחן הם המזבחות, מזבח הזהב ומזבח הנחושת – כל מידות המזבחות טבועות בחותם השלמות.

תפקיד המזבחות היה לכפר על היחיד ועל הציבור. החטא, כשמו כן הוא, חסרון והחטאת המטרה. החטא מקפח ומחסר את דמותו של האדם. תפקיד המזבחות הינו להשלים חסר זה. מטרת כל הקורבנות, להוסיף שלמות לאדם ולקדמו בסולם הרוחני.

נאה לו איפוא למזבח שיהיו כל מידותיו שלמות, שהרי תפקידו השלמת האדם. בנוסף, מעשי המזבח נעשים בתמימות ובשלמות. ובעקבות כך גם כח כפרתו נובע משלמות עילאית זו.

[ערכים]