נס ובחירה חופשית


בורא העולם ברא את האדם למען מטרה ברורה – שבזכות האמונה שהאדם מאמין באלוקים, הוא יזכה לחיים נצחיים, חיי העולם הבא. מכיוון שלא מקובל לשלם שכר על דבר שבא ללא מאמץ, לכן על כל אדם לעבור מבחן בתחום האמונה ולהוכיח את עצמו. למען מטרה זו העניק הבורא לאדם את יכולת הבחירה החופשית. האדם אינו "מוכרח" להאמין, הוא גם אינו "מוכרח" לקיים את מצוות הבורא. כל אדם מאמין ומקיים מצוות משום שהוא בוחר בדרך זו מרצונו החופשי, לעתים תוך וויתור על מילוי משאלותיו האישיות והתגברות על דחפים המושכים אותו לחיות חיים ללא עול וללא אמונה.

לוּ ניתנה אפשרות להיגיון הבריא לשלוט על האדם שלטון ללא מצרים, לא היה כלל מקום למאבק זה. האמונה באלוקים היתה מנצחת את הדחפים המתנגדים לה ללא קרב. לנוכח האמת שבאמונה, לנוכח ההיגיון שבדרך חיים זו ולנוכח השכר הרב הצפון לעובדי ה', היתה הנהנתנות מובסת כליל באורח מיידי. רק תכונת ה"הדחקה" היא המאפשרת את ההתלבטות בין הליכה אחר היצרים לבין עמידה על עקרונות האמונה.

תפקידו של הנס להמחיש את מציאותו של הבורא, ועל ידי כך להציב בסיס מוחשי לאמונה. אך עם זאת, אסור שהנס ייצור "כפיה" להאמין. שכן, ברגע שיווצר הכרח להאמין, והאדם לא יוכל לכפור בקיום הבורא, יופר האיזון של הבחירה החופשית. לכן, בשעת התרחשות הנס יימצא תמיד "פתח הצלה" כלשהו, שבאמצעותו ניתן יהיה "להסביר" את התופעה הנסית על ידי הסבר טבעי. ההסבר עלול להיות רחוק ומגוחך ככל שיהיה, אולם הוא ייקרא הסבר למי שרוצה לטעות. מי שמעוניין בחיזוק האמונה שבלבו, יפעיל את שכלו הישר ויראה בתופעה הנסית את יד ההשגחה העליונה. לעומתו, מי שירצה להתעקש ולהתכחש לקיומה של תופעה על טבעית, ימצא לעצמו מפלט בהסבר הטבעי ויתעלם מן ההיגיון המבחין בתופעה חריגה זו. אותו אדם ימשיך בדרכו כאילו לא אירע דבר.

הנס הבולט ביותר שאירע בתקופת יציאת מצרים הוא קריעת ים סוף. כשנכנסו בני ישראל לתוך הים, נעמדו המים כחומה מימינם ומשמאלם, ונוצר ביניהם מעבר רחב בעל שנים עשר נתיבים באמצע הים. במעבר זה צעדו שנים עשר שבטי ישראל.

כיצד אירע הדבר? נס גלוי! משה נטה את ידו על הים, והים נקרע ונבקע לגזרים. והנה, המקרא מציין פרט מעניין: "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (שמות י"ד, כ"א). רוח עזה נשבה במשך כל אותו לילה. לשם מה היתה נחוצה רוח זו? האם יעלה מישהו על דעתו שבכוחה של רוח חזקה להעמיד את מי הים כחומה בצורה? האם נשמע אי פעם כי סופת טייפון יצרה "כביש" יציב באמצע הים, כביש בן שנים עשר נתיבים?

הרוח שנשבה באותו לילה לא תרמה מאומה לקריעת ים סוף, אולם היא אפשרה לכופרים המושבעים להמשיך בדרכם ולשלול את קיום הבורא. תופעה זו חוזרת על עצמה אין ספור פעמים והשלכותיה באות לידי ביטוי עז דווקא בימינו.

המדע של ימינו מגלה יותר ויותר את היקפו של הנס הגדול ששמו "טבע". עם התקדמות המחקר המדעי מתגלים מנגנונים מתוחכמים ביותר האחראים על יצירתו ועל תפקודו של האדם ושל היקום כולו. מנגנונים אלו מוכיחים בעליל שהבריאה היא פרי תכנונו של בורא חכם שחכמתו אינה ניתנת להשגת אנוש. למרות זאת, המדע עדיין לא למד להכיר באופן חד משמעי בקיום הבורא. תורת האבולוציה של דארווין היא אחד מ"פתחי ההצלה" של המגננה בתחום זה. היא מאפשרת למדענים להתעלם מגילויי המדע. מדובר באנשים שכישוריהם האינטלקטואליים אינם מוטלים בספק. למרות זאת, אם אנו נוכחים לראות שהם חרגו בשטח זה מכללי ההיגיון הבריא, ותולים את יהבם בהשערה כלשהי, עלינו לדעת שכל זה מתרחש תודות לבחירה החופשית שהעניק הבורא לכל אדם. בחירה זו היא המאפשרת להם להתלות בהסברים שחלקם תמוהים ואינם עומדים במבחן המדעי, ובלבד שלא יכירו באמת האמונה.