אין עוד מלבדו


בעשר המכות שנחתו על מצרים, כלולים היו גמול ועונש לפרעה על מעשיו. היתה בהם הנהגה של "מידה כנגד מידה" כנגד התנהגותו של פרעה כלפי בני ישראל. משה רבנו פנה אל פרעה ואמר: "רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח את העם" (שמות ח', כ"ה). התנהגותו של פרעה כלפי בני ישראל נבעה מהתעללות ומההיתול בהם.

לא פעם ולא פעמיים נאות פרעה לשלח את העם, כדי שיינצל מאימת המכות שאיימו על ארצו. אולם בכל פעם, כאשר אך היתה רווחה, שוב חזר פרעה לסורו ומיאן לשלח את העם.

מכיון שנהג פרעה בדרך של שחוק והיתול כלפי עם ישראל, שב גמולו בראשו, ואף בו נהגו משמים בדרך של שחוק ושל התעללות. כפי שנאמר: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים" (שמות י', ב').

זאת ועוד, במשמעות הכתוב: "למען תספר באזני בנך ובן בנך", כלול לקח רחב ביותר. נראה שהנהגת ה' כלפי פרעה נוסכת אור חדש על הנהגת הבורא בעולמנו. ניתן ללמוד ממנה שהקב"ה עשה, עושה ויעשה את כל המעשים, בהתאם לתכנית שהוא התווה מראש.

כאשר בא משה רבינו אל פרעה, ובפיו דרישתו של ה' לשלח את בני ישראל ממצרים, סירב פרעה להיענות לדרישה זו, לא רק בשל חוסר רצונו לוותר על כוח העבודה הענק שהיה נתון בידו. פרעה עטף את סירובו בנימוקים אידיאולוגיים.

הוא הסביר כי אינו מכיר באדנותו של הבורא: "לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה', ב'). מהלכיו של פרעה הביעו גאווה מופרזת הכלולה בהכרזה המובאת בספרי הנביאים: "לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כ"ט, ג'). בשיגעון גאוותו, הפך פרעה את עצמו לאליל. יהירותו לא הרשתה לו להכיר בעובדה שקיימת סמכות כלשהי מעליו.

משום כך, הודיע לו הקב"ה באמצעות משה רבנו, שבקרוב הוא עשוי ללמוד לקח מאלף, ובאמצעותו יוודע לעין כול, שיש בעולם גורם שמימי עליון וגבוה הפועל בעולם כרצונו.

עשר המכות ויציאת מצרים שבאה בעקבותיהם, הוכיחו לכל יושבי תבל, שלמרות שפרעה הוא שליט עולמי ומושל בכיפה, מצוי בעולמנו בורא רוחני ועליון השולט על הכול. מכות מצרים העידו בבירור ששלטונו של הקב"ה על הטבע ועל מאורעות ההיסטוריה הינו שלטון בלעדי לחלוטין.

על כגון זה אמר שלמה המלך: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כ"א). פרעה יכול היה לתכנן תוכניות כאוות נפשו, אולם רק עצת ה' היא זו שתבוא לכלל ביצוע.

ברוח דברים אלו ביאר המגיד מדובנא את הפסוק: "הללו את ה' כל גויים… כי גבר עלינו חסדו" (תהילים קי"ז, א'-ב'). וכי מה עניינם של כל הגויים להודות לה' על החסדים שעשה ה' לישראל? התשובה היא, הן הגויים יודעים טוב מאיתנו עד כמה גבר עלינו חסדו של ה'. בכל דור ודור הם עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. מי כמוהם יודע כמה תכניות ומזימות והללו הם חורשים עלינו, אינן באות לכלל ביצוע, בשל סיכול תכניות אלו בשלב מוקדם על ידי ההשגחה העליונה. הם, הגויים, מסוגלים להודות לה' על מקרים רבים שלא נודעו לעם ישראל.

פרעה הפך להיות מכשיר בידי ההשגחה העליונה ללמד את הבריות שעל אף ולמרות כל חישובי אנוש, "עצת ה' היא תקום". פרעה שכפר בכול, הפך למכריז על לקח זה של האמונה לעיני עולם ומלואו.

 

[ערכים]