זוג צעיר בונה משפחה נהדרת

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ: רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה:  יִשָּׂשׂכָר זְבוּלֻן וּבִנְיָמִן:  דָּן וְנַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר: וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: (א' א')

 

בכניסה לחיי הנישואין זה מתחיל ב: "תראה איך אמך נוהגת בזה ובזה" ; "איך אחיך מתנהגים" ; "אצלכם בבית לא חינכו לכך וכך" ; בהמשך, תיוחס כל אמירה של האימא או של השויגער לזה ש"אמרתי לך מזמן שאמך היא כזו", ובזמנים מאוחרים יותר ידוקלם המשפט "איני רוצה שהילדים יגדלו כמו אצל ההורים שלך" ומשפטים דומים נוספים. איך נמנעים מכל זה ?

 

כמעט כל זוג צעיר, עובר בתחילת הדרך את ההתלבטות באשר להתייחסות אל הורי בן הזוג. ישנם מקרים שההתלבטות נגזרת מתוך אירועים שונים שיוצרים ההורים - בוודאי לא מתוך רוע לב אלא בדרך כלל מחוסר ניסיון או כתוצאה מתקלות תקשורת שונות, ישנם מקרים רבים בהם ניתן לייחס היתקלויות שונות לפרשנויות לא נכונות ולהוצאת דברים אחרים מהקשרם, ובתום לב.

 

אולם ע"פ רוב, מקור כל ה"צרות" הוא כתוצאה מכך שאחד מבני הזוג רואה בהתנהגות הורי הצד השני - דברים שלא היה מורגל אליהם מבית הוריו.

זה יוצר התנגדות וויכוח, מה נכון לעשות ומה לא - כאשר כל אחד מבני הזוג מתבצר במנהגי אבותיו ובהרגלים שליוו אותו במהלך ילדותו.

 

חושבני, שאין זו גוזמה להניח כי רובן של "ההיתקלויות" בתחילת הנישואין יהיו סביב הגישה והיחס של הצעירים כלפי הורי המשפחות משני הצדדים, כאשר מתלוות לעניין - היעלבויות מיותרות, תגובות חפוזות ולא שקולות והתבטאויות שגויות שע"פ רוב עתידין להתחרט עליהן.

 

כאן, מתווספים יועצים שונים שליוו את הבחור וכלתו המיועדת מעת שידוכם והעניקו להם ברוב תבונתם עצות ואזהרות מגוונות.

 

כך גם פירשו לאורך הדורות הדרשנים ודורשי הרשומות את מאמר חז"ל "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", שכשם שבים סוף עמדו ישראל במבוי סתום, לפניהם הים, מאחוריהם המצרים, והבלבול סביר להניח שלט בהם כדבעי - בהיותם נתונים בדרך ללא מוצא, כן הוא בזיווגו של אדם המוקף מעת שידוכו במייעצים ויועצי סתרים אשר רובם ככולם דעות שונות ומגוונות, סותרות זו את זו בגישותיהם וברעיונותיהם, וקשה קשה הוא העניין כדרך ללא מוצא.

 

אמנם, כדאי ומומלץ תדיר להתבונן, ראשית לכל, בהדרכת התורה לאופי ותצורת הבית היהודי האידיאלי, כיצד ייראה ויתכונן על יסדתו. משפחתו העניפה של יעקב אבינו, בוודאי תוכל להוות עבורם החתן והכלה - את הבסיס האיתן והיציב לדרך התנהלותם עם הוריהם משני הצדדים.

 

יסוד הבית היהודי אומר רש"ר הירש הוא עצמאות הבית מחד, ובמקביל, קשר איתן וחזק לבסיס, שהוא ההורים והוריהם [הסבים]:


"הגם שעמדו איש בראש ביתו, הרי ביעקב דבקו ובו נצמדו בכל ליבם ! ... כולם אפוא מסביב לגזע העתיק, אבל כל יחיד ויחיד ענף לעצמו וברשותו הוא".

 

וכך הוא מסביר את משמעות הפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתובאו" ; יש כאן שילוב של "את יעקב" שהיא ההסתמכות והקשר לראש המשפחה, ומצד שני "איש וביתו" כל אחד עצמאי בראש ביתו שלו.

 

כל אחד מבני הזוג, חייב אפוא להבין, כי בבית שהוא בונה עם בן זוגו לא תהיה אוטנומיה אישית - לו ולהרגלים שעימם הגיע מבית הוריו!!!

 

הבית חייב להיות עצמאי ! "איש וביתו" - ענף בפני עצמו שאינו עוסק במימיקה ובהעתקה של סגנון.  דבר זה, מוכרח המציאות הוא, משום שעצם השהיה עם אדם שהורגל אחרת מחייבת התפשרות, וגם משום שכך  עדיף, כפי שנביא מיד להלן.

 

אך, גם אם המשפחה החדשה היא ענף עצמאי בפני עצמו, לכל ענף יש גזע שעליו הוא נשען וממנו הוא יונק את כוחו לגדול ולהתפתח. הורי בני הזוג הם הגזע שעליו יש להישען וממנו יש לינוק את הכוחות הבונים את הבית החדש והעצמאי. יש ליטול מכל צד את ההרגלים הטובים הנכונים והראויים, ומהם לבנות בית איכותי שמיוסד לכאורה רק מכוחן של הנהגות טובות ומועילות:

 
"וזו נשמת המשפחה וזהו לבבה, אשר כל בן יבנה את ביתו כסעיף לבית הוריו" [שם]

 

שילוב זה הוא נפלא!

 

אם כל אחד מבני הזוג ידע ויבין כי עליו לבנות בית עצמאי שבנוי על פי הרגלים חיוביים שבכל אחד מהצדדים, אזי פתרנו חלק נכבד מקשיי ההתחלה ותקופת ההרצה של חיי המשפחה החדשה.

וכי על מה נסובים הויכוחים הראשונים, על : "תראה איך אמך נוהגת בזה ובזה" ; "איך אחיך מתנהגים" ; "אצלכם בבית לא חינכו לכך וכך" ; וכטבעו של כל בן תמותה, התגובות אינן מאחרות לבוא במשנה מרץ. בהמשך, תיוחס כל אמירה של האימא או של השויגער לזה ש"אמרתי לך מזמן שאמך היא כזו", ובזמנים מאוחרים יותר ידוקלם המשפט: "איני רוצה שהילדים יגדלו כמו אצל ההורים שלך" ומשפטים דומים נוספים.  

 

כאשר כל צד יודע מראש שלמען הבית החדש מחפשים רק הרגלים טובים בצד השני, וכאשר כל אחד מבין שיש אכן הרגלים שלא יונהגו בבית זה - גם אם עד היום נהג בהם, שוב אין מה לתקוף ואין מה ללגלג או לזלזל, כי הרי מוסכם כביכול מראש שלכל צד ישנם גם הרגלים טובים יותר וגם טובים פחות, אך מוסכם גם, שיתבצע תהליך רכישה של ההרגלים הטובים בלבד. 

 

וכך, הכל יבוא על מקומו בשלום, וביחד, בכוחות משותפים, יאותרו הכללים וההנהגות שעל פיהם יקימו בני הזוג הצעיר את משפחתם, אכן, כענף עצמאי - הנשען על גזע עתיק יומין. 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד