מעגל השנה

החגים, התעניות ויתר התאריכים היהודיים בשנה, אינם ימי זכרון בלבד למאורעות שהתרחשו בעבר. בכל שנה ושנה, באותו תאריך, חוזרת המשמעות הרוחנית שהופיעה בעבר, והיא זו שקובעת את התייחסותנו ליום מיוחד זה.
הגדל

ממד הזמן אינו רק מישור שאדם מתחיל בו את חייו בנקודה אחת ומסיימם בנקודה אחרת. הוא גם 'סחרחורת', מעגל הסובב וחוזר על עצמו מדי שנה בשנה. המילה "שנה", משמעותה "שניות", חזרה. זהו סודם של החגים ומועדי השנה היהודיים.

 

כדוגמה, בתחילת חודש תשרי, בשנה הראשונה לבריאת העולם, עמד אדם הראשון לדין על חטאו באכילת פרי עץ הדעת ונידון במידת הרחמים. משמעות הדבר שביום זה נפתחו שערי דין ושערי רחמים בעולם. וכך, מדי שנה בשנה, בהגיע ראש השנה, ראש חודש תשרי, נידונה האנושות כולה - צאצאי אדם הראשון לדורותיהם - במידת הרחמים.

 

ביום הכיפורים נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל, מחל להם על חטא העגל ואמר למשה: "סלחתי כדבריך" (במדבר יד, כ). יום זה נקבע ליום סליחה ומחילה לדורות.

 

באמצע חודש ניסן, בליל פסח, בקע אור גילוי השכינה את מסך העלטה של הגלות, ובני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה. יציאה זו נמשכה שבעה ימים, עד לתשועתם הסופית של בני ישראל מיד מצרים בקריעת ים סוף. בשבעת ימי הפסח מאיר אור הגאולה, וכן יהיה לעתיד לבוא, כפי שנאמר: "בניסן נגאלו - ובניסן עתידים להגאל".

 

בשישה לחודש סיון, היום שניתנה בו תורה לעם ישראל, נפתחים שערי אורה בכל שנה ושנה, ועם ישראל מציין את חג השבועות, זמן מתן תורתנו. ביום זה אנו שבים וחוזרים במסלול הזמן אל שפע הברכה הרוחנית היורדת ממרום.

 

כשם שיש זמנים מיוחדים לטובה, כך יש גם זמנים הפוכים, חלילה. אלו הם ימי הצום שנקבעו לזכר מאורעות האבל והחורבן, כעשרה בטבת שהחל בו המצור על ירושלים ונמשך שלוש שנים עד לחורבן בית המקדש. לא ימי זיכרון ערטילאיים הם, אלא ימים שמידת הדין מתוחה בהם, ימים שהעם נענש בהם על עוונותיו. מדי שנה בשנה חוזר התאריך על עצמו, ועימו מידת הדין שהייתה מתוחה אז.

 

כאמור, מושג "מעגל השנה" - מושג מוחשי הוא. מאורע שהיה לפני שנים רבות, ובעקבותיו נהג הקדוש ברוך הוא עם ברואיו בצורה מסויימת - בהנהגת חסד או דין - נחרט ונקבע לדורי דורות. בכל שנה באותו תאריך נפתח במרום צוהר להשפיע טובה או הפכה. כדוגמה, בהדלקת נרות החנוכה אנו מברכים: "שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם - בזמן הזה". ניסים שנעשו בימים ההם בזמן זה, בתאריך הזה, משפיעים מאורם ומזיוום בכל שנה בתאריך זה.

 

כאשר אנו צמים ביום עשרה בטבת, וכאשר אנו אומרים את ה'סליחות' המיוחדות ליום זה, עלינו להעלות לנגד עינינו את חיילי נבוכדנצר המטילים מצור על חומת ירושלים, כי מאורע זה שהטיל את רישומו לדורי דורות, אינו מאורע חד פעמי.

 

משמעותו הרוחנית שבה אלינו מדי שנה בשנה עם מוסר ההשכל הקשור אלינו בקשר הדוק.

[מתוך אתר: ערכים]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד