הגאון הכלכלי שהקדים את זמנו

זהו סיפורו הלא ייאמן של בחור ישיבה בן 17 שבאופן מדהים טיפס למרומי צמרת השלטון של אחת האימפריות הגדולות בעולם והציל אותה מקריסה כלכלית. איך הוא עשה את זה? 

הוא היה גאון כלכלי שהצליח לעשות את הבלתי יאומן ולרסן את האינפלציה המשתוללת למרות התנאים הבלתי אפשריים; הוא היה הראשון בהיסטוריה שהמציא את המושג "דרכון"; הוא התקין תקנות נבונות שמנעו הפקעת מחירים והיווצרותו של שוק שחור; הוא דאג לסיוע בינלאומי ובנה מערכת כלכלית שהצילה את העולם כולו מרעב.

 "הוא", הכוונה לצפנת פענח, שר האוצר המצרי המוכר במקורותינו כ"יוסף הצדיק".

אלפי שנים לאחר שיוסף סייע למצרים לעבור בשלום את המשבר הקשה ביותר שידעה מדינה זו מעודה, עדיין עומדים כלכלנים נפעמים ומשתאים לנוכח גאונותו של האיש שללא כל הכשרה פורמלית בכלכלה או במנהל עסקים בנה מערכת כלכלית מהמתקדמות ביותר שידע העולם, מערכת שהצילה מיליוני בני אדם ממכת רעב גלובאלית.

איך הוא הצליח לעשות את זה?

ד"ר זיגמונד פרנקל, כלכלן בכיר ומי שהיה אחד מראשי משרד האוצר הגרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, פרסם מאמר מפורט שבחן את צעדיו של יוסף לאור עקרונות הכלכלה מודרנית והפסיכולוגיה האנושית. פרנקל מצא שבמקרים רבים הקדים יוסף את זמנו באלפי שנים. במסגרת זו לא נוכל להביא אלא דוגמאות ספורות אך די בהן כדי להמחיש את צורת חשיבתו של שר האוצר העברי, חשיבה המשלבת הבנה כלכלית לצד רגישות מוסרית מהמדרגה הראשונה.

מיד כשמתחילות שבע שנות השובע מורה יוסף לקבץ את כל האוכל תחת ידו ולהאכיל את האוכלוסייה מתוך מחסני המלך. מדוע נוקט יוסף בצעד כזה, והלוא בשנות השובע עדיין היה המזון מצוי בשפע? ההסבר לכך הוא שיוסף רצה למנוע תופעות של אגירת מזון לצורך מכירתו במחירים מופקעים. משום כן הוא הלאים באופן מיידי את מלוא התוצרת החקלאית והעמיד אותה תחת פיקוחו. כך גם התרגלו יושבי מצרים לקבל את מזונם היישר ממחסני התבואה הממלכתיים, דבר שחסך מהם את הצורך לעבור תהליך הסתגלות קשה כאשר הדבר יהפוך לכורך המציאות.

בהמשך, כאשר מתחיל הרעב, נאמר בפסוק: "ויפתח יוסף את כל אשר בהם [במחסני המזון]". לא נאמר שיוסף התחיל בחלוקת המזון, רק שפתח את המחסנים לעיני העם. לשם מה עשה זאת? היה זה צעד פסיכולוגי פשוט אך גאוני  שמנע תופעות של פאניקה המונית ובהלת שווקים. המצרים הרעבים נוכחו לראות במו עיניהם שהממשלה ערוכה  לגרוע מכל. ידיעה זו נסכה בהם רוגע והרימה את המוראל.

המדרש מפרט עוד שורה ארוכה של צעדי הגנה בהם נקט יוסף כדי למנוע השתוללות מחירים והתפתחותו של שוק שחור. כך למשל תיקן יוסף שלא יכנס אדם למצרים עם שני חמורים, צעד שהגביל את כמות היצוא לחו"ל ובכך מנע התפתחות שוק שחור מקומי וסחר תבואה בלתי ליגאלי. נתין זר אשר הצליח להשיג בדרכים לא-חוקיות כמות יתר של חיטה על ידי תשלום כפול או משולש לתושב מקומי, נאלץ להיפרד מהסחורה בעת יציאתו מהארץ. העסקים השחורים  נפסקו כי הם פשוט לא השתלמו.

פקודה אחרת אסרה על הולכת תבואה ממקום למקום בתוך תחומי מצרים. תקנה זו וויסתה את כמויות החיטה במדינה ומנעה את הצטברות המזון בערים הגדולות שם יכולים היו הסוחרים להשיג מחירים גבוהים בהרבה מהשער הממשלתי.

יוסף גם היה הראשון בהיסטוריה שהמציא את הדרכון. תקנת הדרכונים סיפקה לו מידע מדויק על מספר הקונים הנכנסים למדינה, על שמותם וארצות מוצאם, ועל התקופות בהם באו. חשיבות הביקורת והפיקוח על הקניות הייתה כה גדולה עד שיוסף מינה את מנשה, בנו הבכור, לעמוד בראש מנהל ביקורת הדרכונים בממלכה. במשרדו של מנשה נוצרה כרטסת מדויקת על סמך המסמכים שהוצגו בגבולות ובה נכללו אוטומטית כל הזרים שהגיעו מחו"ל לצורך רכישת תבואה.

אפילו על בעיית העובדים הזרים, זו שמטרידה את קברניטי המדינה בימינו, כבר חשב יוסף הצדיק. אחת התקנות שהתקין קבעה כי לא יכנס למצרים אדם שאין לו עבודה. פקודה זו מנעה את הגירתם של אלמנטים בלתי רצויים שבתנאי משבר בינלאומי עלולים היו לזרום למצרים ולערער בתוכה את הסדר החברתי. כאמור, כל אלו הם רק מקצת מהדוגמאות הרבות הממחישות את חשיבתו הגאונית של יוסף, והרשימה עוד ארוכה.

ראוי לזכור שאת שנות נערותו לא בילה יוסף בהוצאת תעודת בגרות ובלימודים מקצועיים. את השנים היקרות הללו הוא השקיע בלימוד תורה ביחד עם אביו יעקב. מנין רכש אפוא את הניסיון הנחוץ לניהול פיננסי של אימפריה שלמה? מטעם איזה אוניברסיטה קיבל תואר במנהל עסקים?

את התשובה לכך נתן יוסף עצמו במהלך פגישתו הראשונה עם פרעה: "בלעדי, האלוקים יענה את שלום פרעה". יוסף אינו מייחס את כישוריו ואת יכולותיו לעצמו. לא חכמתו ופקחותו הם אלו שמצילים את מצרים, כי אם הסייעתא דשמיא אותה הוא זוכה לקבל ממרומים. שמו של הקב"ה שגור על לשונו של יוסף – גם בבית פוטיפר, גם במעמקי בור הכלא, וגם עתה בעומדו בפסגת צמרת השלטון המצרית.  בכל מצב הוא רואה את הסיוע האלוקי.

יתכן שבחצרו של פרעה ניתן היה למצוא אנשים משכילים מיוסף, חרטומים בעלי תואר שלישי בכלכלה או מכשפים בעלי ידע מתקדם במדעי המדינה. ובכל זאת נוצר קונצנזוס ולפיו יוסף הוא המועמד הטבעי והראוי ביותר לתפקיד המשנה למלך, שכן: "…הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו?".

רוח אלוקים, סייעתא דשמיא, רמה רוחנית גבוהה  – בסופו של דבר, אלו הם הדברים שקובעים.