גדול בישראל – החפץ חיים

התגורר בעיירה ראדין שבליטא (כיום בלארוס), ממנה פעל והפיץ את אור התורה והיהדות בכל האזור וגם באזורים מרוחקים יותר.
התפרסם בספריו המיוחדים שחיבר, הדפיס ונדד מעיר לעיר כדי למכור אותם במחירים מוזלים.

ספרו המפורסם ביותר הוא ה'חפץ חיים', שעל שמו גם נקרא רבי ישראל מאיר. ספר זה מלקט ומסדר בצורה ברורה את כל הלכות לשון הרע – מה אסור ומה מותר לומר על החבר או על כל יהודי.

חיבור נוסף שלו זכה להתקבל בכל קהילות ישראל בארץ ומחוצה לה – ה'משנה ברורה'. זהו חיבור הלכתי מקיף המופיע בצמוד ל'שולחן ערוך', ובו סדורות ההלכות הנוגעות לחיי היום יום, מהשכמת הבוקר והכנה לתפילת שחרית, ועד הלכות תפילת ערבית וקריאת שמע, כולל הלכות שבת, הלכות פסח, סוכות וכל חגי ומועדי ישראל.

נפטר בי"ח אלול תרצ"ג (1933), ונטמן בבית העלמין היהודי שבפאתי העיירה ראדין בה התגורר רוב ימי חייו, ואשר בה פעלה הישיבה שהקים עד שנסגרה כאשר ירד הכורת על יהדות אירופה בימי השואה הנוראה.

דמותו של החפץ חיים נתפסה כבר בימיו כדמות ידועה ומשפיעה בעולם היהודי, עד כדי כך שלמחרת פטירתו בעיירה הקטנה שבבלארוס הרחוקה, הופיעה על כך ידיעה ב'ניו יורק טיימס' האמריקאי. עם זאת, לאחר פטירתו הלכה וגברה השפעתו של החפץ חיים בעולם היהודי, וכיום נמצאים ספריו בכל בית כנסת ובכל בית של יהודים שומרי מצוות.