שנים אוחזין

 

אריה ומוטי הלכו ברחוב יחד, כשלפתע הבחין מוטי בשטר של 200 ₪ המונח על המדרכה.

כידוע, שטר כסף שאין בו סימן, שייך למוצא, ואין צורך להחזירו לבעליו.

אריה ומוטי ידעו זאת, ולכן פתחו שניהם בריצה מהירה לעבר השטר, כדי להשיג אותו. אריה הגיע אליו ראשון ותפס אותו.

כעת אומר מוטי: אני ראיתי ראשון את הכסף, והוא מגיע לי.

האם הוא צודק?

 

 

 

מתני'- משנה:

שנים אוחזין בטלית- בגד כל שהוא, ושניהם תופסים את קצות הטלית. זה אומר 'אני מצאתיה' ולכן היא שייכת לי, וזה אומר 'אני מצאתיה', זה אומר 'כולה שלי' וזה אומר 'כולה שלי'.

הדין הוא כך: זה- האחד מהם ישבע שאין לו בה פחות מחציה- שלפחות חצי מהבגד שייך לו, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו- כל אחד מהם מקבל חצי.

 

גמ'- גמרא:

שואלת הגמרא: למה לי למתנא– למה היה התנא צריך לשנות 'זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי'? ליתני חדא- שיכתוב רק מקרה אחד מהם!

עונה הגמרא: חדא קתני- מקרה אחד הוא שכתוב כאן, כלומר, זה אומר אני מצאתיה וכולה שלי, וזה אומר אני מצאתיה וכולה שלי.

שואלת הגמרא: וליתני- שתכתוב המשנה רק 'אני מצאתיה', ואנא ידענא- ואנחנו נדע שאם כך הוא טוען דכולה שלי שכל הבגד שלו, ושוב אין צורך לכתוב 'זה אומר כולה שלי'?

עונה הגמרא: אי תנא- אם היה כתוב רק 'אני מצאתיה', הוה אמינא- הייתי אומר, מאי מהי כוונת המשנה מצאתיה- ראיתיה, והייתי אומר שאף על גב- אפילו דלא אתאי לידיה- שלא הגיעה המציאה לידו של המוצא, בראיה בעלמא קני- בכך שהביט עליה והתכוון לקנותה זכה בה. לכן תנא- שנה התנא 'כולה שלי', לומר שרק אם המוצא טוען שהגביה את המציאה וזכה בה אז יכול הוא להתחלק בה, מפני דבראיה לא קני- שבראית המציאה לבד אין קונים אותה וזוכים בה.

 

הגמרא מדגישה, שבראיה בלבד אין קונים את המציאה, אלא על ידי משיכה או הגבהה.

כיון שמוטי רק ראה את הכסף אך לא ביצע בו קנין, הכסף שייך לראשון שהגביה אותו מהארץ- במקרה זה, אריה.

  • למתנא- לשנות במשנה.

  • ליתני- שישנה.

  • חדא- אחד.

  • קתני- שנה.

  • אנא- אני.

  • ידענא- יודע אני.

  • אי- אם.

  • תנא- שנה.

  • הוה- הייתי.

  • אמינא- אומר.

  • מאי- מה.

  • אתאי- בא.

  • לידיה- לידו.

  • בעלמא- בעולם (בלבד).

  • קני- קנה.

 

1. האם במשנה (המודגשת בצבע)
    מדובר במקרה אחד או יותר?

מקרה אחד.
שני מקרים.
שלשה מקרים.

2. מה הדין אם מצאו בגד אחר ולא טלית?

שייך לראשון שהגיע לבית הדין.
שייך לצדיק מביניהם.
אין הבדל, טלית הכוונה גם לכל בגד.

3. האם ניתן לקנות על ידי ראייה?

כן.
לא.
מחלוקת.

1.  א

2.  ג

3.  ב

4. כיון שבלי זה הייתי אומר 'מצאתיה' הכוונה ראיתיה, וללמד שראיה לבד לא מספיקה לקנות.