שמירה כראוי

אל יהודה, בעל חוות סוסים גדולה בצפון הארץ, הגיע מוטי, וביקש ממנו לשמור על סוסו למספר שבועות בהם יסע לחו"ל.

יהודה קיבל את הסוס לשמירה תמורת שכר מתאים, ואכן הקפיד לנעול את שער החוה היטב.

אך לילה אחד התרחשה רעידת אדמה, וחומת האורווה שבה היו הסוסים, התמוטטה. הסוס של מוטי ברח דרך הפרצה, הגיע אל תוך העיר ורץ ברחובות, תוך כדי שהוא גורם נזק כבד למספר מכוניות.

את תביעות הנזיקין שהגיעו אל מוטי, ביקש זה להפנות אל יהודה, תוך כדי שהוא מאשים אותו באי-שמירת סוסו.

האם מוטי צודק?

 

 

 


מתני'-
משנה:

הכונס-אדם שהכניס את הצאן שלו לדיר, ונעל בפניה של הצאן כראוי, ובכל זאת יצאה הצאן והזיקה, פטור הרועה מלשלם על הנזק שעשו הבהמות, מפני שנעל כראוי. אך אם לא נעל בפניה כראוי, ויצאה והזיקה, חייב לשלם על נזקי הצאן.

גמ'- גמרא:

תנו רבנן- למדו חכמים: איזהו נעילה שהיא כראוי, ואיזהו שלא כראוי? דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ורגילה ואיננה נפרצת, זהו נעילה כראוי, אף אם היא נפרצת ברוח סערה שאינה מצויה, מפני שאין אדם צריך להעלות בדעתו שתבוא רוח שכזאת. דלת שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה – זהו שלא כראוי.

 

דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה, היא שמירה כראוי. רעידת אדמה נחשבת בהחלט כ'רוח שאינה מצויה', ולכן לא היה יהודה אמור להגן מפניה.

יהודה לא היה חייב לשמור יותר מכפי שעשה, ואינו חייב לשלם על הנזקים שנגרמו מחמת אירוע נדיר ועל טבעי.

 

  • הכונס- המכניס.

  • מצויה- רגילה.

 

1. שומר שנעל כראוי,
    האם חייב לשלם על נזק הבהמה?

כן.
לא.
מחלוקת.

2. מהי נעילה כראוי?

חומה העמידה בפני רעידות אדמה.
כספת.
דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה.

3. מה הפירוש 'רוח מצויה'?

רוח שרגילה להיות.
רוח נדירה.
רוח דרומית.

1. ב

2. ג

3. א

4. כיון שזה נדיר.

5. זה לא משנה אם זו רוח, רק האם זה מצוי או נדיר.

6. כל הדוגמאות אפשריות- רוח מצויה זה דבר שכיח, רוח שאינה מצויה הוא דבר נדיר.