שלח מישהו לקנות לו חפץ והשליח קנה לעצמו

לאילן נודע על דירה שעשויה להתאים לו. כיון שלא היה בעיר, ביקש מחברו יואב שיבדוק עבורו את הדירה.

יואב הלך לבדוק את הדירה, והתלהב ממנה בעצמו. הוא הלך לבעל הדירה וסגר אתו חוזה, בלי ליידע בכלל את אילן.

 

האם העיסקה קיימת, או שזה גזל?

 

והאם ראוי לעשות כך?

 

 

 

האומר לחבירו, צא וקדש לי אשה פלונית, והלך השליח וקידשה לעצמו, מקודשת לשני- השליח.

גמ'- גמרא:

תנא- שנו בברייתא, מה שעשה השליח עשוי ואין קידושיו בטלים, אלא שנהג בו במשלחו מנהג רמאות, ואין ראוי לעשות כך.

 

 

ראינו בגמרא, כי אם מישהו שלח שליח לקנות עבורו דבר מה- והלך השליח ולקח את הדבר לעצמו, העיסקה קיימת- אך זוהי רמאות.

יואב שלקח את הדירה שנתבקש לבדוק בשביל אילן, נהג ברמאות ושלא ביושר, אך קנה את הדירה.

  • תנא- שנויה, למדנו בברייתא.