שומר שהפשיל מעות לאחוריו

יואב ואפי היו בטיול בתאילנד. יואב היה זקוק לפנות לרגע לשגרירות הסמוכה, לשם אסור להכנס עם טלפונים מחשש לריגול, ולכן ביקש מאפי שישמור לו  לרגע על הטלפון הנייד שברשותו.

"אין בעיות" השיב אפי, והכניס את הסלולרי של יואב לתיק הגב שלו.

כאשר חזר יואב, פנה אפי להוציא את הסלולרי של יואב, אך אבוי, הוא לא היה בתיק. אפי כנראה כוייס בלא ששם לב.

האם שמר אפי כראוי, או שהוא חייב לשלם את עלות המכשיר ליואב?

 

 

 

מתני'- משנה:

המפקיד מעות- מי שנתן כסף לשמירה אצל חברו, והשומר צררן- שם את הכסף בצרור והפשילן לאחוריו- ותלה את הצרור על כתפו מאחוריו, במקום שאיננו רואה אותו.

או שמסרם השומר לבנו ולבתו הקטנים, ונעל בפניהם את הדלת שלא כראוי,

ונגנב הכסף- חייב השומר לשלם אותו, מפני שלא שימר כדרך השומרים, וחייבים לשמור כפי המקובל.

ואם שימר כדרך השומרים – פטור.

 

גמ'-גמרא:

בשלמא- ניתן להבין בצורה מושלמת את כולהו- כל הדינים האמורים במשנה, שהשומר חייב לשלם כיון שלא שימר כדרך השומרים, כפי שכותבת המשנה.

שואלת הגמרא: אלא הדין שאם צררן השומר והפשילן לאחוריו חייב לשלם, ומדוע חייב, וכי מאי הוה ליה למיעבד- מה היה לו לעשות, כיצד אפשר לשמור את הכסף טוב יותר מאשר בצרור שנמצא על גופו?

עונה הגמרא: אמר רבא אמר רבי יצחק, אמר קרא- נאמר בפסוק 'וצרת הכסף בידך', וניתן ללמוד מכך שכאשר מעוניינים לשמור כסף, אף על פי שצרורין – יהיו בידך שתוכל לראות אותו, ולא מאחוריך. וכיון שהשומר תלה את הכסף מאחוריו, שמירה גרועה היא וחייב לשלם.

 

אין להניח חפצים לשמירה על הגב, שכן זהו מקום שניתן לגנוב ממנו.

אפי לא שמר כראוי, והוא חייב לשלם ליואב על המכשיר שנגנב.

.

 

  •  הפשילן- תלה אותם מאחוריו.
  • בשלמא- בשלום (כלומר: ניתן להבין בשלמות).
  • מאי- מה.
  • הוה- היה.
  • ליה- לו.
  • למיעבד- לעשות.
  • קרא- מקרא, פסוק.