שומר שאינו יודע היכן הפקדון

יהודה, שנאלץ לטוס לחו"ל למספר ימים, לא רצה להשאיר את הכסף המזומן שלו בבית, והעדיף להפקיד אותם אצל שכנו כפיר.

השכן לקח את הכסף, ספר אותו במדוייק ('עשרת אלפים דולר, כן? ספרנו פעמיים') והניח אותו באחד המדפים.

כאשר חזר יהודה, ביקש את הכסף משכנו. 'בשמחה' השיב לו כפיר, 'אבדוק היכן הנחתי אותו ואביא לך'.

למחרת בבוקר ניגש כפיר ליהודה, כשעיניו אדומות מחוסר שינה. 'לא יודע מה להגיד לך, זה בטוח בבית, אבל אני לא זוכר איפה הנחתי את הכסף'…

מה דעתכם, האם צריך כפיר לשלם ליהודה, או שיהודה צריך לחכות עד שכפיר ימצא את כספו?

 

 

 

 

 

 

 

ההוא גברא- אותו אדם דאפקיד כיפי- שהפקיד נזמים (סוג תכשיט) גביה חבריה- אצל חברו, לשמירה. לאחר זמן אמר ליה- אמר המפקיד לשומר: הב לי כיפי- תן לי את הנזמים.  אמר ליה- אמר לו: לא ידענא היכא אותבינהו- אינני יודע היכן שמתי אותם, ואינני מוצא אותם כעת. אתא לקמיה דרב נחמן- בא השומר לפני רבי נחמן, אמר ליה- אמר לו: כל אמירת 'לא ידענא'- אינני יודע פשיעותא- פשיעה בשמירה היא, זיל שלים- לך ותשלם לו.

 

 

 

אם השומר איננו יודע היכן הניח את הפקדון- זוהי פשיעה, וחייב השומר לשלם.

כפיר ישלם ליהודה את כספו בהקדם האפשרי.

 

 

 

  • כיפי- נזמים. 

  • חבריה- חברו.

  • היכא- היכן.

  • אותבינהו- הנחתים.

  • ידענא- יודע אני.

  • פשיעותא- פשיעה.

  • זיל- לך.

  • שלים- תשלם.