התוכחה...

הגדל

 

בין עשרות ומאות הרוכלים שבשוק נוכל למצוא לרוב את אותם אומללים חסרי בית, המבקשים... לקבל מעות נדבה...

אף במקומות ריכוז רוחניים כבתי כנסת ועוד... נוכל לפגוש את מתרימי הצדקה המבקשים בקשת תרומה... לנזקקים...

התופעה ה'מאד מקובלת' היא... הנפת הידיים למעלה ולמטה... ואז... נאמר... 'אין לי...' או...  'אין עָלי...' כאומר, אני מצטער... אין עלי כסף... תבא בהזדמנות אחרת...

לא אנשים אטומי לבב אנו... לא כי אין ברצוננו חלילה לעזור למשפחה נזקקת זו או אחרת... חלילה וחס..., אולם חושבים אנו בתוכנו... הן מצב חשבון הבנק שלנו, אינו בכי טוב... ובפרט שהחודש צריך לצאת בכרטיס האשראי תשלום עבור חופשת הסקי... עבור מערכת הסטריאו החדשה... עבור היציאה למסעדה... ועוד ועוד ועוד...

ומשכך... אולי כדאי הוא, שיבוא בחודש הבא...

למחרת בבוקר בעמודי העיתון נחָשף למבצע חסר תקדים... ניתן לפרוס את החיוב ל-12 תשלומים ללא ריבית והצמדה... יזעקו הכותרות בקול רעש גדול... נאבק מול עצמנו... ולעיתים הפיתוי ינצח... ונבַצֵעַ את העיסקה... למרות שאין לנו... ב-12 תשלומים...

אף יהודה אחי יוסף נהג בדומה לזה... וכפי שמתארת לנו התורה הק':

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה: אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח: וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ: וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו: וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת: וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי: וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי: וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל: וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ: וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי: וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה: וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה: וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ: וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה: וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו: כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי: (בראשית פרק מד)

פונה הוא בתקיפות ובנחישות מחד, ובבקשת תחנונים מאידך... אל יוסף... אל המשנה למלך מצרים ואומר לו... אָבִי בקושי חי את חייו... הוא ממש אומלל... שכן שיכל הוא את בנו בחייו... ואין לך צער גדול מזה... ולפיכך... סירב ליתן לנו את בנו מחמדו הקטן על מנת להביאו איליך... אולם משהבין אבי כי אין ברירה ובלא בנימין לא נוכל לראות פניך... ואוכל אַין... לפיכך הסכים לשלוח עמנו את בנו הקט... אולם דע לך... כי אילו נשוב כעת בלעדי בנימין הרי שבדרך הטבע... יקרהו אסון... אבא לא יחזיק מעמד מול הנסיון הקשה הזה... מול אובדן הבן הנוסף... וקרהו אסון!

ולפיכך דורש ומבקש חנינה מאת המשנה למלך... שיחון את בנימין... ושיקחהו במקומו...

אולם יוסף בחכמתו ענה לו ליהודה, במסר חד... במסר כואב... בדברי תוכחה וכיבושין... ומניח הוא את המראה על שולחנו... ומראה ליהודה את עצמו... בסצֶנה הבאה... בסצֶנה שהייתה לפני 20 שנה... בו יוסף היה עדיין בלא חתימת זקן... בן שבע עשרה שנה...

יוסף הנודניק... קרו לו אחיו... ולא רק נודניק... לוּ היה מספר מעשיות בעלמא... ניחא, אולם שגעון גדלות יש לו ליוסף... והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי... אומר יוסף לאחיו... ויוסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו ועל דבריו... עד ש... וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא: וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו...

ובכך יוסף בדבריו החוצבים פונה אל יהודה ואחיו ואומר להם.... 'אני יוסף, העוד אבי חי...' זוכרים אתם את המעשה ההוא??? שמכרתם אותי... וכי מה חשבת לך אז יהודה... מה חשבתם לכם בזמן ההוא... כלום אז לא חששתם לחיי אבא... כלום לא שיערתם בנפשכם כי ימאן אבא להתנחם... כי יקרע הוא את בגדיו ויתאבל על בנו ימים רבים??? האם רק אמת היא כי זוהי הסיבה שאתם מבקשים לשחרורו של בנימין...??? שכן אם כדבריכם מדוע אז לא חשבתם על חששות מעין אלו...

ובמילים אחרות... אל נא תהיה צבוע...

אם אתה לא מעוניין בנתינת צדקה... אם אתה מניח את מצפונך ואומר 'אין לי' – אין בעיה... אולם הבה ובדוק עצמך... האם באמת אין לך??? האם גם טרם צאתך לחופשה תאמר... אין לי... ? האם גם טרם תרכוש מוצר במחיר מציאה... תאמר... אין לי...?

ולכשתראה שלזה 'יש לי...' הרי כי אין בכוונתך לעזור וליתן צדקה... לא משום שאין לך... כסף... אלא משום שאין לך... אולי... מצפון!

אילו היה יהודה מבקש בטענות שונות לשחרר את אחיו בנימין, דַיינו... אולם משבא בטענת החזקת חייו של אביו בקיומו של בנו בנימין... שוב מרשה יוסף לעצמו להוכיחו ולומר לו... אין בדבריך דברים של טעם... לוּ חששת לחיי אבא... לא היית מוכר אף אותי למצרים...

על כך נאמר במדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה צג ) אבא כהן ברדלא אמר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו, לכשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, על אחת כמה וכמה...

וזוהי תוכחה, כואבת! זוהי תוכחה המלמדת את האדם לבדוק בצציותיו... שלו...! זוהי תוכחה המלמדת את האדם לעמוד מול האמת המוחלטת ברגעים בהם מחליט הוא על מעשיו... האם בתואנה זו בה הוא משתמש כרגע... יוכל הוא להסתדר עמה ביום הדין וביום התוכחה...

 

כתובת לתגובות: shlomogrin@gmail.com

להזמנת הרצאות: 054-8433102

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. רפי (24/12/2009 14:22:30)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד