אות ש

שבועות
חג החל לאחר שבעה השבועות של ספירת העומר, והוא אחד משלושת הרגלים.
לפי לוח השנה העברי הקבוע, חל יום זה ביום ו' בסיון. תאריך החג הינו גם היום בו ניתנה התורה לעם ישראל - ביום זה היו כל ישראל נביאים, ושמעו מפי ה' את עשרת הדיברות, בשל כך נקרא החג, חג מתן תורתינו. בזמן המקדש הביאו היהודים לבית המקדש את ביכורי יבוליהם, לכן אחד משמות החג הוא גם חג הביכורים. בימינו אין מצווה מיוחדת לחג, מלבד מצוות השמחה הכללית לכל הרגלים, בזמן המקדש חלה מצוות הקרבת 'שתי הלחם' .

 


שבעת המינים
שבעה גידולי שדה וכרם שבהם נתברכה ארץ ישראל לפי הכתוב בתורה.
שבעת המינים הם: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. לשבעה מינים אלו נתיחד מעמד בהלכה, התקף בימינו בעיקר לגבי הקדמת ברכה עליהם על פירות אחרים וברכת ברכה אחרונה עליהם השונה מהברכה שאחרי פרי רגיל.



שבע מצוות בני נח
שבע מצוות שנצטווו הגויים בניו של נח, אבי האנושות אחרי המבול.
שבע המצוות כוללות איסור על עבודה זרה, קללת ה', שפיכות דמים, גילוי עריות, גזל ואכילת אבר מן החי. כמו כן מצווים הגויים להקים בתי דין שישפטו בצדק. גוי המקיים את שבע המצוות ומאמין בה' נחשב על פי ההלכה לחסיד אומות העולם.


שבת
היום השביעי בשבוע.
ביהדות, השבת יום מנוחה ושביתה ממלאכה ואחד מן המרכיבים החשובים של אורח החיים היהודי. השבת נזכרת לראשונה בתורה בתיאור בריאת העולם בספר בראשית. לאחר ששת ימי הבריאה נח ה' ביום השביעי, בירך אותו וקידשו.  בני ישראל הצטוו במצוות השבת כאשר החל המן לרדת מן השמיים עוד לפני מתן תורה. בעשרת הדברות, שבה מצוות השבת ונשנתה והפכה מאז לאחת המצוות המכוננות ביהדות. בשבת אסורים היהודים בעשיית מלאכה. מלאכה מוגדרת ככל דבר המהווה יצירה של משהו חדש. המלאכות האסורות נקרות ל"ט מלאכות שבת והן מפורטות במשנה ובהלכה.

בשבת ישנן גם מצוות מעשיות של אמירת קידוש וזכירת מעשה בראשית של בריאת העולם.

 

 


שולחן ערוך
ספר ההלכה שחיבר יוסף קארו, ובו סיכום מעשי וגורף של פסקי הלכה.
אלה מלוקטים מפסקי ההלכה הכלולים ב"בית יוסף", ספרו הקודם של קארו. השו"ע מביא את פסקי ההלכה בלשון קצרה ובהירה והוא מיועד גם לתלמידי חכמים הנדרשים לפסוק הלכה, גם לאנשים הרוצים לחזור על תלמודם וגם לתלמידים שילמדו וישננו ממנו הלכה למעשה. השו"ע נחשב כספר הבסיס להלכה היהודית וכל הדיונים ההלכתיים והספרים שהתחברו אחריו הם נגזרת שלו.

 


שופר
קרן חלולה של איל המכופפת ומעוקלת כלפי מעלה, אשר משמשת ככלי תקיעה בראש השנה.

 



שחרית
תפילת הבוקר, התפילה המרכזית ב-3 התפילות היומיות.
שחרית של יום חול כוללת את ברכות השחר, פסוקי דזמרא, קריאת שמע וברכותיה (ברכו, ברכת "יוצר האור", "אהבה רבה" ו"אמת ויציב"), שמונה עשרה, תחנון, "קדושה כסדרא", "עלינו" ו"שיר של יום". בימי שני וחמישי בשבוע קוראים בתורה לאחר תחנון, ובימי שמחה שונים נשמטת אמירת התחנון. בשבתות מוסיפים מזמורים בפסוקי דזמרא ומתפללים תפילת "עמידה" מתאימה במקום "שמונה עשרה", ובחגים נוספת גם אמירת הלל. זמנה של תפילת שחרית הוא  בבוקר מזמן עלות השחר עד שליש היום  בזמן התפילה נהוג להתעטף בתפילין ובטלית.

עבור לתוכן העמוד