אות ל

ל"ו צדיקים
על-פי המסורת בכל דור ודור קיימים שלושים ושישה צדיקים נסתרים, שבזכותם מתקיים העולם.

במשך השנים הקבעה בתודעה עובדת היותם של  הצדיקים אנשים החיים בצנעה וכלפי חוץ נראים ככל האדם, כשרק בשעת מצוקה לישראל מתגלה אחד מהם כמושיע, ומיד שב לאלמוניותו. 

 


לוחות הברית
שני לוחות האבן, שניתנו למשה רבינו בהר-סיני ועליהם כתובים עשרת הדיברות.
בלוחות אלו נכרתה הברית בין ישראל לקדוש ברוך הוא ומכאן שמם. הלוחות שנכתבו, על פי האמונה, באצבע אלוקים, ונשברו בידי משה ברדתו מהר סיני, כשראה את בני ישראל סוגדים לעגל הזהב. אירוע זה התרחש ביום י"ז בתמוז, ומאז הוא נחשב ליום מועד לפורענות. אחר כך פיסל משה בעצמו לוחות חדשים. נוסח הלוחות היה זהה לראשונים ואלו ניתנו לעם ישראל ביום הכיפורים.

 


לוח השנה העברי
לוח השנה הנהוג ביהדות. בשנה העברית הפשוטה 12 חודשים, המבוססים על מולדי הירח.
חודש הוא הזמן שבין מולד ירח אחד לבין המולד שאחריו; בחודש ממוצע 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-3.3 שניות. הלוח העברי מקבל את חלוקת היממה לשעות, לדקות ולשניות, אם כי בעבר הרחוק היתה נהוגה חלוקת השעה ל-1,080 "חלקים", שאורך כל אחד מהם ⅓3 שניות. לפי הלוח העברי מתחיל היום בשקיעת השמש, או בין השמשות. שעה ביום היא 1/12 משעות האור, ושעה בלילה – 1/12 משעות החושך. המולד נקבע כיום עפ"י השעות בקו המשווה במועד בו שווים אורך היום והלילה. לחישוב אורך היום חשיבות מרובה בקביעת זמן כניסת השבת והחגים וזמני קריאת שמע והתפילה.

 


ליל הסדר
הלילה הראשון של חג הפסח.

בליל הסדר קוראים את ההגדה, מספרים ביציאת מצרים, ושותים ארבע כוסות יין. על השולחן הערוך מונחת ה'קערה', ועליה מאכלים שמסמלים דברים שונים הקשורים ביציאת מצרים. יהודי חוץ לארץ חוגגים שני 'סדרים' בשל ים טוב שני של גלויות הנהוג אצלם. מנהגי ליל הסדר הינם מכווני מטרה לעורר את הילדים והצאצאים לשאלות על מנת לקיים את מצוות והגדת לבנך ומצוות סיפור יציאת מצרים. ליל הסדר נחשב לאחד הלילות המכוננים במעגל השנה היהודי  והוא מסמל את הפיכת בני ישראל לעם ואת תודתם לה' על הוצאתם מעבדות לחירות.