האמת – אמת או שקר ?

 

התאונה לא הייתה קטלנית כלל, ברוך השם… אולם נזק רב נגרם לרכב…

נו… איך יוצאים בזול מהביטוח… מהרהר הוא לעצמו טרם ייצא מרכבו… אם אודה באשמה, בחוסר הזהירות מצידי, אשלם על כך ביוקר… לא נותר אלא להפוך את הקערה על פיה…

הוא יוצא בבטחה… ופניו כעוסות…

אחי… אתה בסדר? איך אתה נוהג? לא ראית שאותתי בכניסה לכביש… למה נסעת במהירות כה מופרזת… מדוע לאחר שאני נכנסתי לכביש… לא נתת זכות קדימה… מדוע חלמת בנהיגה… ועוד…

בעל רכב הנפגע חשב שהוא יוצא מדעתו…

האומץ… לשקר בלא משא פנים… בלא להניד עפעף… העלה את חמתו אפיים…, הוא לא ידע מאיפה לאכול את הסיפור הזה… מאיפה הוא הביא לו סיפור כזה… כיצד הוא מעיז לכפור הכל ולשפוך סיפורים מן השרוול…

אבל זה לא עזר לו…

הוא קיבל הזמנה לבית המשפט… הוא הגיע בחגיגיות יתירה… עורך דינו לימדו היטב כיצד לומר את גירסתו… ואכן… דבק הוא בעמדתו… הוא לא הנהג האשם… אין שום סיבה לראות את הדברים כפי שמציג הנהג הנפגע…

ויצא זכאי…

הוא הנחיל לעצמו… דרך חיים חדשה…

הוא לימד את עצמו פרק בהלכות אמת ושקר…

הוא למד להיות הרבה יותר משקרן…

הוא למד ללכת בדרכו של לבן…

שכן… יש גנב ויש גנב…

יש גנב הגונב… היודע את רמאותו…

את השעון אותו חמד/ גנב/ חמס/ וגזל… מאיש פלוני… הוא לא יניח על ידו על מנת ללכת עמו… למרות שאיש לא יזהה ששעון זה גנוב… למרות שאיש לא יחשוד בו במעשה גניבה… למרות כל זאת מצפונו אינו רגוע כלל… בתוֹכֵי תוכו מרגיש הוא כגנב… כשיביט בשעון לא יראה רק מהי השעה… הוא יראה גנב!

הוא ינסה למכור שעון זה… לתת את השעון במתנה לאחר… בסופו של יום… הוא ישתדל לראות את התוצר של הגניבה… אך לא את השעון עצמו… לא לראות בשעון את הגנב…

אולם יש גנב שאינו יודע את רמאותו…

את המרמה הוא יהפוך לשיטת חיים… הוא למד לראות בדרכו השיקרית את דרך האמת… ולראות בדרך האמת… את השקר…

וכך היה לָבָן…

אף יעקב אבינו ביקש להינשא לרחל, בִתו של לבן…

ולבן… לא סירב…

אדרבא… 'טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר' – אומר לבן ליעקב… אולם מבקש הוא לסחור בבנותיו… ויעקב עושה 'הסבת מקצוע…'

מאיש תם יושב אוהלים… לרועה צאן לבן…!

יעקב אינו מרגיש בחלוף שבע שנות עבודתו… ומבקש להגיע ליום הנישואין רגוע… הוא הספיק במשך שבע שנים אלו להכיר את חותנו…, ולפיכך הוא כלל לא רגוע… חושש הוא פן יצליח לָבן האב לסדר אותו בליל כלולותיו…

ואת אשר יגור… הוא בא…

וכך מתארת התורה…

וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה: וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ: וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי:

אני במקומו… הייתי נעלם מהאיזור… הייתי מנתק את מכשיר הטלפון הנייד שברשותי… בורח למדינה זרה בלא להשאיר אחרַי עקיבות…

אך לא לבן…

וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה: מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת: וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה: (בראשית פרק כט)

בלא בושה! בעזות מצח! לבן נשאר רגוע בביתו… הוא ישן טוב מאד בליל שמחת נישואי בתו הגדולה… הוא לא נדרש לעזוב את מקום מגוריו… ואף אינו מנסה להתחמק מחתנו שעבד אצלו עבור בתו הקטנה במשך שבע שנים !!!

ולא זו בלבד…

יש לו תשובה מוכנה בכיס… עבור יעקב…

'לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה'

חתני היקר… ראה והבן… איני יודע עד כמה איש מידות ודרך ארץ הינך… אולם אצלינו…  בקהילתינו… בין אדם לחברו… הוא ערך עליון… לא ניתן לגרום צער לבת הגדולה ולחתן את הקטנה לפניה… לגרום צער כה רב לנערה הגדולה זוהי פגיעה חמורה בתשתית המידות של האדם…

ולפיכך…

וודאי כי הייתי נותן לך את בתי הקטנה… את רחל… אולם… אנחנו אנשי מידות ודרך ארץ… ובעקיצה… ברמז… עבה מאד… במקומינו נוהגים אחרת מאשר במחוזות בהם אתה גדלת… אתה ידעת לגנוב את הברכות… לשקר… אצלינו אסור…!

לבן אומר את דבריו בבטחה רבה…

את הקערה הפך הוא על פיה…

מרמאי מקצועי הפך את עצמו לאיש חסד ואמת, אציל ובעל מידות טובות ובכך הפך את היוצרות ונתן את יעקב להיות ברשימת האנשים שאין בהם מידות ודרך ארץ… אנשים רמאים… אולם במקומותינו… אצל לבן… לא יעשה כן…

שכן… לבן… טלית שכולה תכלת הוא…

במחי דיבור הפך לבן את יעקב מנפגע לפוגע…

במחי דיבור הפך לבן את עצמו מאדם שאינו הוגן ומוסרי… לאיש האמת, היושר והצדק!

כזה הוא לבן…

הסכנה הגדולה שבלבן… הוא השקר המתעטף באיצטלה שאינה ראויה לו… באיצטלה של אמת…

ומכך עלינו להיזהר…

שנגע זה לא יחדור לתוכינו…

שכן… במקומינו… אינו כבמקומו של לבן…

והאמת… הנצחית… היא זו שתנצח!

 

 

 

כתובת לתגובות: shlomogrin@gmail.com

להזמנת הרצאות: 054-8433102