הסתפקות במועט

מי שקנה לעצמו את מידת ההסתפקות בכל ההצטרכות הגשמית והוא שמח בחלקו, הרי שרכש לעצמו את הדרך לשלוות הנפש, לאי קנאה וממילא גם לשלום ולאחווה.
הגדל

"ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" (בראשית כח, כ)

 

בבקשתו מפרט יעקב אבינו את יעודיהם של הלחם והבגד. הוא מדגיש כי רצונו בלחם לאכול ובבגד ללבוש. זאת למרות שהדברים נשמעים כפשוטים ומיותרים. שהרי למה מבקש אדם לחם, אם לא כדי לאכול? ומה יעשה עוד בבגד, אם לא ילבש אותו?

 

אך מסתבר שיש אנשים הצורכים את הבגד לצרכים שמעבר ללבישה הפשוטה והמקובלת. הם צריכים בגדי פאר שונים, בגוונים שונים ובדוגמאות שונות. הם לא מסתפקים בחלקם וצריכים כל מה שעינם ראתה. וזו אינה מידתו של יעקב. שכן,

 

הוא מבקש כי יקבל מאכלים רק כדי סיפוקו ממש ותו לא. די לו בכמות שתספיק לו לאכילתו והוא לא מחפש לאגור עוד ועוד. למלא את אסמיו. ולא רק זאת, גם כאשר הוא מבקש כדי סיפוקו, די לו מהמאכל הפשוט ביותר, לחם. שכן, אם יש לו לחם, הוא יכול לאכול ולשבוע. ואם יש לו בגד, הוא יכול להתלבש, ובזאת די לו.

 

ההסתפקות במועט היא מסימני הטהרה, ומכלל הן אתה שומע לאו. סימן מאפיין בעופות הטמאים והאסורים באכילה הוא עובדת היותם עופות טורפים. עובדת היותם טורפים מלמדת על אי היותם מסתפקים במועט. וכנגדם הבהמה מעלת הגירה, הכשרה לאכילה. מכיון שהיא מסתפקת במועט ומזינה את עצמה שוב ושוב, תוך כדי העלאת גירה. בזמן שכבר אכלה ועיכלה, היא לא מחפשת אפיקי פרנסה חדשים ומנסה להסתדר עם המזון שבידה.

 

גם היותה של הבהמה מפרסת פרסה, מסימני הכשרות, מלמד על הסתפקותה במעט. היא מחוסרת צפרניים שבהם אוחזים הטורפים את טרפם ויש לה פרסה המלמדת אותנו כי היא אוכלת את מזונה על אבוסה.

 

כאשר צדיק כיעקב אבינו מתפלל על עצמו, הוא מבקש אך "לחם לאכול ובגד ללבוש", לשון שכאמור מלמדת, כי אינו מבקש כלום מעבר למעט הדרוש וההכרחי. אך כאשר הפסוק משבח את הקב"ה נוקט המקרא: "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" (דברים י', יח). כאן לא נאמר "לתת לו לחם לאכול ושמלה ללבוש", כי אם לחם ושמלה סתם, ללא תוספות המבארות את מהות האכילה והלבישה, שכן, מידת ההסתפקות נאמרה לנצרך עצמו, אך הנותן צדקה צריך לתת בעין יפה ומהמובחר שבנכסיו. כאן הוא צריך להשתמש במידת פזרנות וככל שיותר, באיכות ובכמות.

 

היה אומר על כך גאון המוסר רבי ישראל מסלנט זצ"ל: את הלוה ציוותה התורה לפרוע את חובו, שהרי "פריעת בעל חוב – מצוה" (כתובות פו.) ומאידך גיסא, את המלווה ציוותה התורה: "לא תהיה לו כנושה" (שמות כב, כד). על הלווה לזכור את שלו ועל המלווה לזכור את שלו. ואולם, אם המלווה יזכיר ללווה כי הוא מצווה לפרוע את חובו, והלוה יזכיר למלווה כי אסור לו להיות כנושה, הרי המטרה הוחטאה. כאשר כל אחד ישמור יפה על המצווה שבתחומו, נגיע לשלמות ולהרמוניה.

 

ואף בנידון דידן, הנותן מוזהר להסתפק במעט ולתת בעין יפה לאחרים. זוהי חובתו וזו צורתו השלמה של היהודי. אל לו להחליף את היוצרות ולהשביע את בטנו בעין יפה מחד גיסא, תוך כדי הטפה לאחרים להסתפקות במעט מאידך גיסא...

 

מידתו של יעקב באה לידי ביטוי בסגנון שבו הוא נוקט כאשר הוא נפגש עם עשו. כאשר הוא מבקש מעשו כי יקח את מנחתו, הוא אומר: "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך, כי חנני א-לקים וכי יש לי כל". יעקב מצהיר כי יש לו את כל סיפוקו. יש דברים רבים בעולם שאין לו, אך את סיפוקו יש לו. ומאידך גיסא, עשו מצהיר: "יש לי רב".

 

רש"י מפרש, אמנם, כי ההבדל הוא בכך שיעקב דיבר בלשון ענוה ועשו דיבר בלשון גאוה. כמי שרוצה לומר כי יש לו הרבה יותר מכדי צרכו. אך לפי דרכנו ניתן לפרש, בדומה למה שפירש רש"י, כי עשו השתמש בלשון "רב", כמי שרוצה לומר כי יש לו הרבה אך לא את הכל, שכן יש דברים שחסרים לו. הוא לא הסתפק במה שהיה לו וביקש עוד ועוד, אם כי היה לו הרבה. ולעומתו חשב יעקב אבינו כי יש לו "כל", שכן היה לו את כל סיפוקו ודבר לא חסר לו.

 

אי ההסתפקות במועט והרדיפה אחר רוב טוב, גם אחרי דברים כשרים ומותרים ע"פ ההלכה, עשויים להביא לידי סטיה מדרך הישר. לדעת הגר"א, מקור כל החטאים והעוונות בחמדה ובתאות הרכושנות. כאשר אדם משקיע את מחשבתו בצבירת הבלי העולם הזה, הרי על כורחו הוא מתרחק מקניני העולם הבא. כך גילו את אוזנינו חז"ל: "עד שאדם מתפלל על דברי תורה שיכנסו לתוך מעיו, יתפלל על עידונים שלא יכנסו לתוך גופו", כי אלה מפריעים לעבודת ד'.

 

ומקרא מלא הוא: "תחת אשר לא עבדת את ד' א-לוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח, כז). אי עבודת הקב"ה בשמחה באה מתוך רוב כל. (יעויין בפירוש רש"י שם, שפירש את פשוטו של מקרא בדרך שונה).

 

וגדולה ההסתפקות במועט כדי להביא את האדם לא רק לחיי העולם הבא אלא גם לחיי העולם הזה. המשנה באבות אומרת: "כך דרכה של תורה, פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה. אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא", (אבות פד מד). קל להבין כי דרך חיים זאת מבטיחה טוב לעולם הבא, אך החידוש שנאמר כאן, כי יש בדרך חיים זאת גם כדי להבטיח אושר בעולם הזה.

 

לתלמיד שרצה פעם לעזוב את הישיבה בלייקווד, ואף הבטיח לתרום בעין יפה לכשיתעשר, סח מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל: "כדאי לך להשאר, גם אם אתה חושב כי עולם הבא יהיה לך, בהיותך מתומכי תורה, אך דע לך כי אם תעזוב את הישיבה, לא יהיה לך עולם הזה"...

 

שכן, זה אשר נוהג לפי דרכה של תורה – הוא אשר אשריו בעולם הזה.

 

בדברים אלה ניחם רבי עקיבא את רחל אשתו, שעה שהיו עניים מרודים, מנודים ע"י כלבא שבוע. כאשר בא אליהם אליהו הנביא בדמות עני המבקש מעט תבן ממצעם, כדי להניח מתחת לילדו אשר נולד לו זה עתה, סח רבי עקיבא לאשתו ואמר לה: "ראי, אדם שאפילו מעט תבן אין לו" (נדרים נ').

 

הר"ן והרא"ש מפרשים, כי אליהו הנביא נשלח משמים כדי לנחם מעט את ר"ע ורעייתו מצער עוניים. מגוריהם במתבן גרמו להם צער רב. ודאי שהדבר היה קשה שבעתיים לרחל שגדלה בבית אחד מגדולי עתירי הממון שבירושלים, הידיעה שיש דרגת עוני חמורה משלהם, בית שבו גם התבן אינו מצוי, הקילה מעט מרגש העליבות והאביונות.

 

ואם הדברים אמורים בענקי רוח, הרי שהם טובים גם לנו. כאשר אנו מקנאים בפלוני, תמיד כדאי לנו להיזכר כמה מסכן אלמוני.

 

הרגשה זו יפה לכל מה שקשור בקנייני ההבל של העולם הזה, אך כאשר מדובר בהישגים רוחניים, הרי שעל אדם לחשוב בדיוק להיפך, לא כמה חכם הוא ובקיא לעומת ראובן, אלא כמה ידיעותיו מוגבלות ביחס לידיעותיו המרובות של שמעון,

 

שהרי קנאת סופרים תרבה חכמה, בכגון דא מן הראוי שתמיד יחשוב כל אחד: "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי?" ולאו דוקא חתירה להגיע למעשה אבות, הוא הדין והוא הטעם בתשוקה להגיע לכל קנין רוחני החסר לי.

 

מי שקנה לעצמו את מידת ההסתפקות בכל ההצטרכות הגשמית והוא שמח בחלקו, הרי שרכש לעצמו את הדרך לשלוות הנפש, לאי קנאה וממילא גם לשלום ולאחווה.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד