לפלס דרך בין הנרות לסופגניות

עם היכנס חודש כסליו שלקראת סופו נחגוג את חג החנוכה, כולנו זריזים מקדימים לאכילת ה''מאכל הלאומי'' של חנוכה – הסופגניות.
נלמד יחדיו את שורש המנהג: למה אוכלים, מה מסמלת הסופגניה ומדוע דווקא בחנוכה? או בעצם: מה מהותו של חג החנוכה?
הגדל

בחג החנוכה אנו מציינים את נצחון מלחמת היהודים עם היוונים על ידי המכבים שהצליח לקרות בניגוד לכל חוקיות טבעית כל שהיא, על ידי הניסים העל טבעיים שחולל השם יתברך. כפי שקבעו חכמים לומר בתוספת המיוחדת שבתפילות החנוכה ''מסרת גבורים ביד חלשים רבים ביד מעטים טמאים ביד טהורים....''

 

אולם באופן מפתיע, הלכות ומנהגי החג מצביעים על נקודה מרכזית אחרת שאותה אנו חוגגים. החל משמו של החג ''חג החנוכה'' שמעורר את השאלה: על איזו חנוכה (מלשון חנוכת בית) מדובר? דרך מצוות חכמים לציין את נס החג באמצעות הדלקת נרות לאורך שמונה לילות, שמובילה אותנו אל הצורך להבין - מדוע חוגגים את נצחון המכבים באמצעות נרות ומדוע יש לציין זאת שמונה ימים?

 

העניין הוא, שנצחון המכבים על היוונים והצלחתם לסלקם מירושלים, היה אכן בעל מימד פיזי שעליו אנו מודים בתפילת החנוכה, אבל עיקר המאבק ומרכזו של הנס התנהל במישור אחר לחלוטין, הרחק מזירת הקרב הפיזי, על אופיו ותפקידו של המקום המקודש ביותר לעם היהודי – בית המקדש. היוונים שמו להם למטרה להלחם ברוחניותו של העם היהודי ולהופכו ליווני. הם עשו זאת על ידי גזירות שמד רוחניות שהטילו על היהודים – לא לשמור שבת, לא לערוך ברית מילה ושכל אחד יחרות על קרן בהמתו כי ''אין לו חלק באלוקי ישראל'' חלילה. אך עיקר מאבקם נסוב סביב מרכז הווית חיי העם היהודי באותה התקופה - בית המקדש. בבית המקדש הגיע לידי ביטוי הקשר הישיר היומיומי והמיוחד שיש לעם היהודי עם הקב"ה ותפקידו של עם ישראל ותורתו כנציג הא-ל בעולם בהיותו העם הנבחר. כנאמר בתורה - ''ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש''. היוונים ראו בבית המקדש את הסתירה הגדולה ביותר לאפשרות השתלטותם על רחבי העולם מבחינה מדינית ומבחינה תרבותית. תרבות יוון שנבנתה על בסיס חכמות הטבע והחלה להתפתח ביוון באותה עת, לא יכלה לסבול את קיומה של חכמה אלוהית עליונה שעל פיה באמת מתנהג העולם ומסורה בידיים יהודיות בלבד. לא ייתכן היה לדעתם, להכפיף את חכמתם הגדולה שהלכה וקיבלה שם של כבוד בכל העולם (ראשוני המדע לתחומיו השונים היו יוונים), לדת היהודית. לכן עם השתלטות היוונים על ירושלים הם ביזו את בית המקדש ועבודתו ומנעו מהכהנים ומהעם לבוא בשעריו.

 

בנוסף לכך, אלו מקרב העם היהודי, שהסכימו להפוך עצמם ליוונים והיו לצערינו גם כאלה, התקבלו ברצון על ידי היוונים ולא נשקפה להם כל סכנת חיים. המלחמה העיקרית, אפוא, היתה סביב הדת היהודית וקיומה. פועלם של יהודה המכבי ובניו להשבת החירות היהודית, היתה ממוקדת למטרה הסופית – החזרת עבודת בית המקדש למקומה. כשהצליחו בדרך על טבעית, על ידי כוחות שמימיים שננסכו בהם, המעטים והחלשים, להביס את הרבים והגבורים ולשחרר את ירושלים, הדבר הראשון שמיהרו לעשות הוא לטהר את בית המקדש מהזרים שחללו את קדושתו ולהפעיל מחדש את עבודות הקודש.

 

אך כאן נתקלו בקושי נוסף, שמפני הישועה ממנו נקבע חג החנוכה בצורתו הנוכחית. כידוע- בבית המקדש היתה ממוקמת מנורת זהב בעלת שבעה קנים, אותה היה על הכהנים להדליק בנר תמיד ולמלאותה כל יום מחדש בשמן בכדי שהאור בה לא ייפסק לעולם. השמן שבו היו מדליקים את להבות המנורה צריך היה להיות על פי התורה, שמן זית זך שנשמר בקדושתו וטהרתו ורק בו היה אפשר להדליק את המנורה. אך עתה, כשנכנסו החשמונאים לבית המקדש מצאו כי היוונים חיללו את כל השמן שהיה במלאי בית המקדש ומעתה עד שיכינו את השמן להדלקת המנורה עלולים לעבור ימים רבים. לשמחתם הרבה, מצאו החשמונאים כד שמן קטן שנשמר בטהרתו סגור וחתום בחותמת הכהן הגדול ובו ניתן היה להדליק. אך דא עקא, כמות השמן שבכד היה בה בכדי תצרוכת הדלקת המנורה ליום אחד. מה יעשו? כיצד יחנכו את עבודת בית המקדש כאשר אי אפשר להדליק נר שידלוק רצוף עד למילוי שמן נוסף? נס גדול נעשה פה. השמן שבכד הספיק לשמונה ימים של הדלקה עד שהצליחו להכין שמן חדש ובו למלאות את כוסות המנורה. נס זה היה משמעותי מאוד, כי רק בגללו היה אפשר לחדש את עבודת בית המקדש ולחנוך אותו ללא דיחוי. עם ישראל קיבל בחזרה את בית המקדש ובכך את השראת השכינה והרוחניות בתוכו, עם התרחשות הנס הזה.

 

בכל שנה ושנה, אנו מציינים את חג החנוכה שמונה ימים, לזכר אותם שמונה ימי הדלקה שהתרחשו באופן על טבעי ואיפשרו את חנוכת המזבח ומכאן שם החג – ''חג החנוכה''. חכמינו קבעו שכל אדם יפרסם את הנס על ידי הדלקת נרות בביתו כמספר ימי החג, לסמל את זכרון הדלקת הנרות בבית המקדש שאיפשרו לנו את נצחונינו הרוחני ואת החזרת השראת השכינה לתוכינו. 

 

מנהג שנפוץ בקרב תפוצות ישראל הוא, לציין בחג החנוכה את שמחת השמן הגדולה, על ידי אכילת מאכלים המטוגנים בשמן, דוגמת הסופגניות והלביבות ובכך לחמם את קרבנו בתחושה העילאית כי יש לנו אב בשמיים שדואג לנו הן לגשמיותינו והן לרוחניותינו.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד