דע את האויב

סכנתה של רומי גדולה וחמורה היא מסכנת ההלניזם של יון. סמיכות חג החנוכה ליום עשרה בטבת מדגישה את ההבדלים בין שני אויבי העם היהודי. ואחרי ניצחון המכבים על יוון בא ניצחונה של רומי על יהודה.
הגדל

בבית המדרש ההיסטורי של העם היהודי, ראוי להגות וללמוד, לרדת לעומקם של דברים , ולנתח כראוי את הניצחון על יון ואת הכישלון מול רומי.

 

היאך וכיצד זה, דווקא יוון הבאה בכל כוח אל מול מקדש ה' ומנסה בכל דרך לנתק את העם מרוחניותו - אינה מצליחה ומתמוטטת מול מאבקם של קומץ חשמונאים נחושים.

ואילו רומי , זו שכביכול שפיארה וכיבדה את מקדש ה' ואף שיכללה אותו, הצליחה לגרום לחורבן הגדול והנורא של בית ה' - שאת יום הזיכרון הראשון לו אני מציינים בי' בטבת.

 

כסליו – וניצחונם המדהים של המכבים על רוח היוונות. טבת – ונפילתם תחת המדיניות הרומית.

 

הרי לנו, כי לא רוחה של יוון ותרבותה ההלניסטית, אלא מחשבתה וכוונתה של רומי - הם הם המחריבים את קודשי ישראל. 

 

רוח של היגיון ושכליות רבה, אינה אויב לעם היהודי. התעמקות והארת מוח במחשבה היא מיסודותיו של העם שכל כולו בנוי ומיוסד על הרוח ולא על הגשם.

 

שמחה היא לעם ישראל, אילו כל העולם כולו ידגול בדרך החשיבה ובתרבות העיון, שהרי כל זמן שהם נעשים בטהרתם, הם אינם אלא שיא התפתחות טבע האדם באופן הראוי והטוב לו, ומזאת אין ישראל מפחדים.

 

אדרבה, כהות החושים וטמטום הלב הוא בעוכריו של עם ישראל, למן יום היותו. הן כאשר משתלט טבע זה על עצמו, והן כאשר בא העם במגע עם אומה חומרנית וכהת חושים. גדלות מוח ועומק מחשבה היו ברכה לעם, הן כלפי פנים קיומו, והן כלפי יחסי החוץ עם שכנים ראויים.

 

ברור, כי רק רוח נאורה יכולה ומסוגלת לקבל את אור התורה. רק מחשבה רוחנית יכולה לעכל ולספוג את עוצמת התורה, ורק שאיפה רוחנית עזה להתעלות יכולה להביא בן אנוש לדרגות רוחניות המדברות על דביקות בה' יתברך ועל חציית השגות בן אנוש בעומקה של התורה.

 

ואכן, במושכל ראשון, כאשר באה רוח יון ותרבות הרוח שלה במגע עם העם היהודי, ההתפתות לנגיעה ולהתרשמות מאותה תרבות הייתה בעוכרם של רבים וטובים. רוח יוון הגאוותנית והמתפארת שטפה את העולם כולו כגואלת את האדם מתוך רפש הגשם - ומעלה אותו כביכול אל חיי הרוח.

 

אך לא ארכו ימים, וברור היה ההבדל בין היהדות היחידה במהותה שאין להשוותה לשום דבר של רוח בעולם ולא ניתן להניחה בשורה אחת עם אותם המושגים שבני האדם רגילים לקרוא להם "שכל" "דת" ועוד.

ראו וחשו, כי היהדות נעלה היא על כל, והניצוץ האלוקי החבוי ומונח בתוך התורה האיר והפך לחושך את העומד סביביו.

 

"...מרוח ההשכלה האנושית שיצאה מיוון אין להם לקודשי ישראל מה לפחד, כשם שרואה הוא בה חלוצו ועוזרו של יעודו הוא, של הארת האדם והשבחתו, כן היה תמיד נכון להשכין באוהליו את האמת והאנושי הטהור שברוח זו... ואף אם הביאה רוח זו התרחקות זמנית אף בחוגי ישראל כבימי מתתיהו –הרי בכל זאת נחל האור שבמשכנות ישראל ניצחונות חדשים לבקרים שהובילוהו תמיד לקראת "חנוכה" חדשה של קודשיו העתיקים, הנצחיים והבלתי ניתנים לצמצום..."

 

אכן, עמדתה של רומי כלפי עם ישראל וקודשיו היא שונה לגמרי!!

 

לא אומץ ליבם של הרומאים גבר על זה של עם ישראל, שכן משתוממים עמדו לגיונות רומי אל מול עוז רוחם וגבורתם של הלוחמים היהודיים אשר השליכו נפשם מנגד במלחמה.

לא חרבה של רומי הכניעה את יהודה. כי אם רוחה של רומי, רוח אשר משכה מאז ימי פמפיוס אל תוך רישתה את ראשי העם שנלכדו בה וככל שנתקרבו אל רוח זו דחקו מקרבם את רוח היהדות.

 

את רוח רומי חייב היהודי להכיר אם רוצה הוא לקבל תמונה ברורה על אויבו המסוכן ביותר.

 

בה בשעה שיוון אחזה בחרב רק בימי שגשוגה ולשם הגנתה, היה שגשוגה של רומי ואף עצם קיומה בלבד רק על יסוד החרב ובכוחה.

 

מהותה של רומי דוגלת בחומריות ואך ורק בחומריות, בהשגת אדמה ורכוש, אין בה אידאלים כמו אצל יוון והיא כולה חומרנית מתירנית, ערך כל דבר נמדד ברומי לפי תועלתו הסופית העתידה לצמוח ממנו. אין אידאלים מלבד אידיאל זה, והכל כשר למען השגתו והגשמתו. כל מה שהיה בו עניין לרוח, כל מה שיש בו כדי לרומם את הרוח ולעשות את האדם אנושי יותר, אין לו עניין כלל ברומי, אלא אם כן ראוי ונכון הוא לשרת את המטרה החומרית ונמצא הוא ראוי לשמש ככלי שרת למען מטרה זו.

 

חכמתה של רומי גרסה כי אין לפסול כלל גם את הנראה כסותר למגמותיה החומריות. יש לגייס את הכוחות כולם למטרות אלו ולהפכם לכלי שרת במאבק הגדול. כך הפכה גם ה"דת" ברומי למכשיר בידי המדינה, היה צורך בכמרים ובדת כדי לקדש את סדר המעמדות, להשפיל את השכבות ההמוניות ולצוות בשם הדת את מה שפחד השילטון לצוות לעם.

 

רומי הציעה חומרנות בזויה שסחפה אחריה המונים, ובעיוורון מוחלט צעדו בשם החופש ואחוות ברית מדומה היישר אל ציפורני חרבותיהם של הלוחמים אשר שלפו לפתע את כלי מלחמתם.

 

כך הגיעה רומי אל יהודה להטביעה בראשונה בבוץ התאוות, ובהמשך לגייס גם את בית המקדש וגם את הדת ככלים להגדלת שילטון עצמי כבוד ושררה, להשפיל כל קדוש וכל טהור ולגדל ולרומם את האנוכיות, התאוותנות, חמדת הכבוד, וכל כלי החומר. ולבסוף, לנתץ הכל בחרב כדרכה של רומי מאז ומעולם.

 

"...רוחה של רומי הרחיקה את הנשמה מקדשי ישראל, על כן מסר ה' בחרון אפו את המקדש וכוהניו, המלך וכיסאו, בידי לגיונות רומי. ושכינתו הלכה בגלות עם ישראל ששמר אמונים לאלוקיו. יזהירונו אפוא ימי זיכרון החורבן בפני רוחה של רומי, לא מפני האידיאליזם של יוון אלא מפני חומרנותה של רומי עלינו לפחד..."

           

אמנות ומדע, תרבות והשכלה, גם כשהם מבריקים ברוח היוונות, גם כשמטפחים אותם לשמם ואפילו כאשר הדברים נסחפים ללא שליטה ומביאים לידי טעות ורעיונות טירוף המסכנים את רוח ישראל, עדיין אינם מביאים את הסכנה עד לידי חוסר תקווה. עדיין נשאר הלב כלי קיבול למשהו נעלה, עדיין שואפת הרוח להכרת אמת. כל שדרוש הוא שקודשי עם ישראל יאירו אל מול הפנים במלוא זוהרם וטהרתם, יש לעודד את הלב לדעת ולמצוא כי רק שם מאירה האמת באור לא עכור ומייד ישובו הלבבות והמוחות אל יסודותיהם בהכרה מלאה.

 

אולם יש לפחד מפני אותה רוח, שבפקחות רומית של חומרנות שיטתית, לועגת היא לאמיתו של דבר לכל דבר אלוקי ואמיתי. היא בזה לכל שאיפה להתעלות, אך יחד עם זאת אינה פוגעת בהם כלפי חוץ. היא רואה כביכול מטרה נעלה בחינוך ובהשכלה, אם כי למטרה אחת ויחידה, להבטחת המטרות והנכסים החומריים.

 

כולם מגויסים למען החומר, למען הכסף, למען הכבוד. ההשכלה, החינוך, הדת ובית הכנסת, הלימוד והישיבה הקדושה, הכל הוא למען השגת חומרנות מאוסה ומבוזה, ולא להכרת אמת ורדיפתה.

 

זו הסכנה הגדולה והמוחשית לחינוך הדור, זו הסכנה האורבת לפיתחנו גם בימים אלו מכיוון המערב ופיתויו. כביכול, רצון לדעה ולקידמה, להשכלה ולשיכלול, אך מאחורי כל זה עומדת לה התאווה החומרית הפשוטה, להיות ראשון, להשיג "קריירה", ולדאוג שוב ושוב רק לחומרנות מגושמת.

 

לא זו דרכה של יהדות השואפת לחיפוש האמת, ולהתעלות רוחנית –כמטרה, ואדרבה כל השאר הוא רק מכשיר לזה. 

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד