"כך הנחתי תפילין בביתו של איש טאליבן"

יהודי דתי מישראל שהצליח להכנס לאפגניסטן חושף:
"כך הנחתי תפילין בביתו של איש טאליבן"
הגדל

אילן מורדוף ממושב קדימה נכנס לאפגניסטן עם כמה קופסאות שימורים, דרכון ותפילין nהוא שילם שוחד לקצין במעבר הגבול של קירגסטן-אפגניסטן וקיבל אשרת מעבר שהבטיחה את תנועתו במדינה המוסלמית למודת הקרבות nתמורת עשרה דולרים לן בביתו של איש טאליבן וזכה ליחס הוגן

 

אילן מורדוף, איש היי-טק ממושב קדימה, הצליח להכנס לתחומי אפגניסטן המוסלמית, להגיע לעיר קאבול, להתפלל ולהניח תפילין בביתו של איש טאליבן.

 

העיתונאי ג'קי חוגי מדווח: "את המסע לאפגניסטן החל מורדוף בטיול מאורגן באוזבקיסטן. בסתר ליבו החליט, שאם תיקרה בדרכו האפשרות לחצות את הגבול לארץ הולדתם של הוריו, הוא יעשה זאת. 25 המטיילים הישראליים טיילו במשך תשעה ימים באוזבקיסטן וחזרו הביתה. מורודף החליט להמשיך לקירגיסטן, ועשה בה שבועיים בגפו. מקירגיסטן חזר לטשנקט, בירת אוזבקיסטן. הוא נחת בה ביום שישי והתארח אצל משפחה יהודית. הוא החליט כי לאחר השבת יוציא לפועל את תוכניתו. במוצאי שבת אכן נפרד מהם ויצא באוטובוס לעיר טרמז שבגבול אפגניסטן, מרחק שת נסיעה מטשקנט".

 

מורדוף: "ירדתי מן המונית וחיפשתי נהג שיקח אותי למעבר הגבול עם אפגניסטן. לא היתה שם תנועה של תיירים. אנשים לא הבינו מה יש לי לחפש שם. שאלו אם אני עיתונאי. מצאתי נהג, נסעתי אתו לגבול. כמה בקתות עם גדר תיל. החיילים החתימו לי את הדרכון ביציאה. שאלו אותי מה אני עושה שם. אמרתי, טיול. אמרו, 'אתה משוגע לך ותחזור בשלום".

 

התייר התמים, אילן, התקדם לעבר הצד האפגני של מעבר הגבול והגיש לחייל את דרכונו הישראלי. הוא החזיק בו. מורדוף: "החייל הפך בו והפך בו במשך דקות ארוכות. אמרתי לעצמי, או שהוא לא יודע קרוא וכתוב, או שלא לימדו אותו להחזיק דרכון. פתאום הוא זיהה את השם ישראל, הזדקף ואמר, 'אתה לא יכול להיכנס לאפגניסטן'. אמרתי לו, "תן לי לדבר עם המנהל".

 

המנהל, עטור מדליות וסמלים, הושיט יד למטייל שדרש לראותו, אמר "שלום" בעברית ולא בזבז שניה. "באת להרוג טאליבנים", שאל את מורדוף. אמרתי לו, "חס וחלילה. ההורים שלי מכאן. הוא שמע ולא הבין. אמר, 'אין יהודים באפגניסטן'. בכל זאת, הוא שאל מהיכן ההורים, אמרתי לו, 'אמא מקאבול, אבא מהראת'. התעניין אם אני דובר אפגנית. אמרתי 'לא אבל אני מבין משפט אחד: 'חאר חיילי דיבונה'. באפגנית זה משל, לאדם פעיל ונמרץ. הוא שמע את זה ופרץ בצחוק. הלך לחברים שלו החיילים, והמקום הושבת לכמה דקות. הם סיפרו את זה אחד לשני, התגלגלו מצחוק ולא יכלו לעבוד. אחרי שנרגעו הרוחות הוא בא ואמר לי: 'אתה אדם נחמד, אבל אני לא יכול לתת לך להכנס עם דרכון ישראלי'. התקרבי לאוזן שלו ואמרתי, 'אני משלם'".

 

האחראי הוביל את מורודוף לחדרו והסביר כי אינו רשאי להעניק לו ויזה, אבל הניח בידיו טופס כלשהו, מעין אשרת מעבר שתבטיח את תנועתו בתוך המדינה. "שמור את זה טוב עם הכסף שאתה מחביא", אמר לו. "אם לא תחזיר את הטופס, אתה לא יוצא מכאן".

 

חוגי מדווח, כי אחר כך נפתח משא ומתן בנוגע לתשלום. האיש דרש 200 דולר. מורדוף ידע כי משכורתו של פקיד בדרגתו אינה עולה על 80 דולר, ולכן התעקש וסגר איתו על סכום דומה. "הוא טען שנתן לי טופס מיוחד, ולכן מחירו יקר. אמרתי לו, 'בסדר בסדר'. בסוף לחצנו יד והוא אמר, 'אתה אפגני'".

 

מורדוף יצא ממעבר הגבול לרחבה ענקית שבה חיכו מוניות למחוזות שונים וחיפש נהג שיקח אותו למזאר אלשריף. הוא מצא נהג בשם איסמעיל, דובר אנגלית רהוטה, שמתמחה במתן שרות לזרים. השנים יצאו למסע. מורדוף נשא אתו תיק ובו כמה קופסאות שימורים, דרכון ותפילין. "זו היתה דרך הררית יפהפיה", הוא נזכר. במהלך נסיעתם עלה השחר, והגיע הזמן להניח תפילין. הוא ביקש מנהגו לעצור בצד הדרך, במקום שלא ייחשף לעין רואה, עמד והתפלל. "אמרתי לעצמי", הוא מספר, "אילן, אתה מניח תפילין באפגניסטן. הנהג הסתכל עלי בפליאה, אבל זה לא הטריד אותו. כל מה שענין אותו היה כסף".

 

בלית ברירה, הפך איסמעיל להיות גם לשכת תיירות עבור המבקר הישראלי. הם הגיעו למלזאר אלשריף. למורודוף היה ברור שהוא ממשיך בניסעה יום שלם עד שיגיעו לקאבול. בדרך הוא התעניין אצל נהגו אם הוא מכיר מקום טוב ללון בו. איסמעיל סיפר, כי בעיר יש מלונות של רשתות יוקרה בינלאומיות. יש בה גם קניון מפואר. לאחר שסיים, המליץ לו ללון אצל גיסו.

 

"הרעיון נראה לי סביר. רציתי להרגיש את האווירה עם המקומיים. שאלתי אותו כמה זה יעלה. אמר, עשרה דולר. זה יחסית יקר, אבל בסדר מבחינתי", סיפר מורדוף לעיתון מעריב.

 

ביתו של הגיס שוכן באחת משכונות המגורים של קאבול. זה בית ישן, בנוי משתי קומות, מוזנח למדי. מורדוף לא פחד. "לא האמנתי שיש לו כונה לפגוע בי. שאלתי אותו הרבה שאלות בדרך. גם שאלות חוזרות, בחנתי אותו והוא לא נכשל. סמכתי עליו. שאלתי אותו, אם הממשלה נופלת, בתוך כמה זמן הטאליבן לוקח את השלטון, הוא אמר – תוך דקה".

 

בבואו לבית, הבין שבעל הדירה לא נמצא. "אמרתי לעצמי, להעביר פה לילה אחד זו חוויה לא רגילה. שאלתי את איסמעיל איפה האיש, הוא התחמק. שאלתי אם יש ילדים, הוא אמר ששה והם בחדרים".

 

מורדוף סיפר למעריב, כי לא ישן טוב מפחד. הגיע בוקר, מורודף עמד בחדר השינה והניח תפילין. בזווית עיניו הבחין בנער כבן 14 הניצב בפינת החדר וצופה בו חרישית. אחריו הגיע אחיו, ילד כבן 12 ואחריהם אח שלישי, כבן 10.

 

"כך הגיעו כל הששה, עמדו והסתכלו עלי. זה היה ראש חודש, והתפילה ארכה כמעט שעה. הם נראו מרותקים ונשארו עד הסוף. כשסיימתי את התפילה נתתי להם סוכריות והם העלו חיוך".

 

אח"כ נכנס לחדר קשיש מקומי. מורודוף העריך את גילו ב-90 ומעלה. "הוא הניח ידיים רועדות על הראש שלי ומלמל כמה מילים. אחר כך לחץ את ידי בחום והלך. הנהג איסמעיל אמר: 'הוא ברך אותך. מאז שהיהודים עזבו את אפגניסטן, כל הקללות באו על הארץ הזו'".

 

השניים יצאו בדרכם חזרה לנקודת הגבול עם אוזבקיסטן, אבל בדרך ביקש מורודוף לטייל מעט בעיר. הוא זכר את סיפורי הילדות על הנהר של קאבול, וביקש לראותו. דבר לא נותר מהתיאורים של הוריו על פארקים יפים וגנים. הוא ניסה לבקר במוזיאון הלאומי, אבל מצא אותו סגור. את זבולון סימנטוב, היהודי היחידי שנותר שם, לא חיפש, כי חשב שכבר הלך לעולמו. בלית ברירה, הסתפק בביקור קצר בשוק הפרחים ובשוק הציפורים של העיר בטרם ישוב על עקבותיו.

 

בדרך חזרה ביקש מורודוף מנהגו הנאמן לגלות את האמת על גיסו. "האמריקאים הרגו אותו", אמר. הוא היה בטאליבן, שאל מורודוף. "כן", ענה איסמעיל. אז ישנתי בבית של איש טאליבן תהה. "כן, ואתה רואה, קיבלת יחס הוגן".

 

בשובו לישראל סיפר להוריו המתגוררים בראשון לציון, על חוויותיו בארץ מוצאם. "הם הגיבו בשוק כמובן. מי האמין שאסע לשם". עכשיו הו מתכנן לשוב לטיול ארוך יותר באפגניסטן. "יש לי חלום לצלם את הקבר של סבא שלי בעיר הראת. אני רוצה גם לבקר בבתי הכנסת של העיר. הבנתי שאחד הפך למסגד, אחד לבית ספר, אבל השלישי נותר כמו שהוא".

 

[המודיע]

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. חן רבי (1/11/2010 18:22:11)
2. בתיה (23/01/2011 12:51:05)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד