ישיבה נעימה

"עולם הישיבות הוא עולם מרתק ומופלא", אומר הרב יצחק פרוינד. "יש בו הרבה מאוד חכמה, קדושה ותורת אמת. אבל לעולם הישיבות יש גם סגנון משלו, תרבות מאוד מוגדרת של מה מקובל ומה לא מקובל. יש אפילו סלנג ישיבתי קלאסי ועוד.

 

"במקרים רבים, בחור צעיר בא מרקע של משפחה חילונית, או שהוא בן להורים חוזרים בתשובה שלא באו מהעולם הזה של הישיבות.

 

"הבחור הזה רוצה מאוד להצליח בישיבה, הוא יודע שזאת הדרך הנכונה לחיות כיהודי. אבל הישיבה נראית לו זרה ומנוכרת. הסגנון כולו זר לו, הלבוש השונה, השיג והשיח, הכל שונה ואחר ממה שהוא מכיר.

 

"אז מה עושים? מלווים אותו. עוזרים לו להתאקלם. בדיוק למטרה זו מפעיל ארגון 'אחינו', פעילים רבים, שמגיעים לישיבות, ומלווים את הבחורים עד להתאקלמות מלאה. מדי שנה אני מלווה עשרות בחורים, וב"ה בדרך כלל אנחנו זוכים לראות את רובם המכריע ממשיך בישיבה לאורך זמן.

 

"במובן מסוים, אני מתווך בין הבחור לבין הישיבה. אני מדבר איתו, שומע על קשיי ההתאקלמות, אם יש כאלו, מדבר בשבילו עם אנשי הצוות החינוכי, מייצג אותו מולם, ומסייע לו להתמודד עם המשימות שעליו לבצע".

 

הרב פרוינד מוסיף כי פעילותו של החונך היא לא רק בישיבה, אלא גם מול המשפחה. "גם ההורים לפעמים שמחים לקבל הדרכה. האמא לא מבינה למה הבן שלה לא יכול ללכת עם חולצה יפה שהיא קנתה לו, ואני צריך לשכנע אותה שתבין אותו, כי זה לא מקובל בישיבה.

 

יש לנו כאלו סיפורים יום יום, העבודה לא קלה, אבל ב"ה אנחנו לא זונחים אף אחד. גם ראשי הישיבות ואנשי הצוות החינוכי יודעים שהבחורים של 'אחינו' צריכים לקבל יחס מיוחד, והם אכן מקבלים יחס כזה, עד שהם קונים את מקומם בין יתר בחורי הישיבה.