המתכון לחיים שמחים ומאושרים

 

החינוך בתלמודי התורה מבוסס כולו על ערכים, על ההיסטוריה המפוארת של עם ישראל, והתורה היא הגורם החינוכי המרכזי שבלעדיה אין חינוך כלל.

 

לימוד תורה וחינוך חד הם. בכל הדורות עיסוקם של היהודים עם בניהם ותלמידיהם, רובם ככולם היו רק בלימוד התורה, אשר בה ובתכניה טמונים כל יסודות החינוך. ומתוך מה שלימדו את לימודיהם הרגילים, מהם שאבו רוח של חינוך הן לתלמידיהם והן לבניהם. ואנו אין לנו אלא דרך אמת שהלכו בה אבותינו מדור דור.

 

אנו דוגלים בחינוך למשמעת וקבלת מרות. אין אצלנו "מועצת תלמידים", צמצום סמכויות המורה וכדומה.

 

אתה לא תאמין מה שאני יספר לך, ישנה תופעה שעולים מחבר העמים, שאינם יהודים, ואינם מאמינים כלל. מתדפקים על דלתות בתי החינוך החרדי, תוך תקוה כי רק שם ימצאו את המענה לבעיית הפשיעה הרווחת בחברה. במקום שיש חוק ומשמעת עם הרבה אהבה וכבוד לתלמיד, נותנים "צאנס" לחינוך אמיתי ונכון.

 

האם ילדים הלומדים ב'תלמוד תורה' שמחים יותר?

חד משמעית כן!

 

ילד אינו מוערך רק על פי הישגים וציונים, אלא על פי השקעתו, על התנהגות בדרך ארץ, על תפילה, ויחס לחברים. בכל ילד ימצא תחום בו הוא זוכה להערכה. בנוסף, הערכה אינה נבנית ע"פ מבחן התוצאה, אלא ע"י העמל וההשקעה.

 

ילד שמח משום שיש לו תכלית. הוא אינו חי בעולם בלי כללים בו הכל מותר. יש לו דרך ומטרה, והוא רואה את עצמו מתקדם. הוא שמח בעמלו, הוא יודע כי כל פסיעה – הצלחה!