מפגש בחדר המדרגות

דיירי הבניין אינם מרבים בביקורים זה אצל זה לשיחה בטלה. הם בעלי משפחות העמלים לפרנסתם ולניהול ביתם ואין זמנם פנוי. כך קורה ששיחות ביניהם מתנהלות לרוב במפגשים אקראיים בחדר המדרגות.

הפעם, אליעזר היורד במדרגות פוגש את ישראל, שכנו באותה קומה, עולה מתנשם במעלה המדרגות כשבידיו מספר שקיות גדולות. "הרשה לי לעזור לך", אמר אליעזר ושלח ידו אל השקיות. "לא, לא", אמר ישראל, "תודה רבה לך". הוא הניח מידיו את משאו,

 

נשם עמוק ופנה אל אליעזר: "לא נעים לי, אבל אני רוצה להתנצל על הצעקות שבקעו מדירתנו הבוקר. מה אגיד לך, לא פשוט לחנך את הילדים. ככל שהם גדלים הבעיות גדלות יחד איתם. אמרתי לאשתי שאני מקנא בכם. כשאני פוגש את הילדים שלכם בחדר המדרגות, לא ישכחו אף פעם לברך לשלום בכבוד ובנימוס. אף פעם לא שמעתי אותם צועקים בפראות. אשריכם!"

 

– "תודה לך על המחמאות", ענה אליעזר, "אבל דע לך את האמת שאת עיקר העבודה של חינוך הילדים שלנו עושה בית הספר. אני מתכוון למורים המסורים והנאמנים שמשקיעים הרבה בילדים באהבה ובחכמה, ואנחנו נהנים מן התוצאות. כל הכבוד למורים ולבית הספר.

 

יש לי בשבילך רעיון שתודה לי עליו כל השנים. הרי דודו שלכם מסיים השנה את לימודיו בבית הספר. תן לו את הזדמנות חייו לגדול בן-אדם מחונך לתפארת – רשום אותו לישיבה, כל חלומותיך הטובים, שלך ושל אשתך יתגשמו לנגד עיניכם. תוך שבועות אחדים פשוט לא תכירו את הילד".

 

– "אני לא יכול", אומר ישראל, "הוא מוכרח ללכת לתיכון. מאיפה תהיה לו תעודת בגרות? איך ימשיך לימודים באוניברסיטה בשביל מקצוע טוב לחיים?"

 

 – "ישראל, אני מתפלא עליך! אתה לא קורא עיתונים? לא שומע רדיו? אתה הולך לשלוח אותו לתיכון? לא שמעת כלום על אלימות? לא ידוע לך דבר על בריונות ומכות בין התלמידים, על חוצפה ופגיעות במורים, והשחתת רכוש בית הספר? יש גם ידיעות על סמים.

 

וועדות של מומחים עוסקות בדיונים על הכשל הגדול בחינוך, בהישגים לימודיים. ישראל מדורגת בעולם בתחתית הרשימה יחד עם מדינות מפגרות ובלתי מפותחות! 

 

לתוך הדבר הזה אתה הולך לשים את הבן היקר שלך כדי שיעשו ממנו בן-אדם? אתה הרי אדם אחראי, ואתה הרי אוהב את הבן שלך!"

 

– "תאמין לי, אליעזר, שאשתי ואני מתמלאים פחד לשלוח את דודו שלנו לכתה ט' לאחר מה שאנחנו שומעים איך תלמידים מהכיתות הגבוהות יותר סוחטים כספים מהצעירים באיומים ובמכות. הלב שלנו רועד. אבל מה אפשר לעשות? אין אפשרות אחרת להשיג תעודת בגרות".

 

– "יש אפשרות אחרת, ישראל, אפשרות מצויינת, מיד אספר לך עליה. התיכון הוא מוסד לא יעיל להשגת תעודת בגרות. הבנת הנקרא ירודה, הראש של התלמידים לא בדיוק בלימודים. מורה סיפר שאחרי החופש הגדול של חודשיים וחצי חוזרים אליו תלמידים ששכחו חצי מכל מה שלמדו בשנה הקודמת.

 

הם לא פתחו ספר לאורך כל החופש, אין אהבה ללימוד ואין לימוד עצמי. חלק נכבד מהתלמידים בכלל לא מגיע לתעודת בגרות. למדו ארבע שנים אנגלית בתיכון, נוסף לבית הספר העממי, ולא יודעים להגיד לתייר איך מגיעים לתחנה המרכזית.

 

בזבוז נורא של ארבע שנים. הכל נובע מסיבה מרכזית אחת, לא בנו את התלמיד כאדם מחונך ואחראי, בעל ערך ואיש איכות, שיודע ללמוד ואוהב ללמוד, ששומר על כבודו ומכבד את מוריו והוריו. טבח טוב, דבר ראשון מחדד את הסכין, אחר כך העבודה זורמת מצוין.

 

זה הסוד של מה שעושים בישיבה, קודם כל בונים את האדם, מציבים את אישיותו של התלמיד כהלכה ומלמדים אותו איך לתפקד בעולם הערכים של יהודי בן תרבות. התלמיד פתאום מבין מיהו ומה ערכו ומה הם האתגרים העומדים לפניו. הוא לומד להפעיל את כשרונותיו ויכולותיו כדי להשיג את מטרותיו בחיים. כך מתגלים הכישורים שלו בלימודים.

 

בישיבה מקבלים ילד ועושים ממנו בן אדם. זאת המומחיות המיוחדת של צוות המחנכים בישיבה. ההישג הזה יישאר לו לכל החיים בכל דבר שיעסוק בו. בוגרי ישיבות הם חומר איכותי מבוקש בכל המקצועות.

 

כאשר התחיל באמריקה עידן המחשבים, היו בוגרי ישיבות חלק נכבד וחשוב מעובדי ענף המחשבים, שהיה חדש לכולם. הם היו בעלי ראש פתוח, כושר למידה, ומנוסים בלימוד עצמי ברמה גבוהה.

 

אם יחליט הבחור שלך כעבור שלש ארבע שנים כי רצונו בתעודת בגרות, ירשם לתכנית לימודית של "המרכז להכשרה מקצועית" שהיא שלוחה של אוניברסיטה אקדמית מיוחדת, ותוך עשרה חודשים של לימודי אחרי צהרים וערב, ישיג את התעודה בהצלחה. הכל עכשיו פתוח לפניו, לא פחות אלא יותר ממי שבילה ארבע שנים בתיכון".

 

– "אליעזר, אתה משכנע כל כך עד ששכחתי לגמרי שאנחנו לא בדיוק דתיים כמוך! תגיד, זה מתאים לי שבן שלי ילמד בישיבה?"

 

– "אז מה, ישראל, לא מגיע גם לך בן מחונך שיכבד את אבא ואמא שלו ויביא כבוד למשפחה? אתה לא רוצה לקבל מחמאות איזה בן מנומס ומכובד יש לך, ושיקנאו בך? גם לך מגיע נחת מילדיך, אתה בטח לא מתנגד!"

 

– "רגע, ואם ימשיך בישיבה גבוהה וילמד בכולל, ממה יתפרנס?"

 

– "כיום, לבוגרי ישיבות, אפשרויות הפרנסה רבות ומגוונות, כמו הוראה, רבנות, שחיטה, נושאי כשרות רבים, ועוד מקצועות המפרנסים את עוסקיהם בכבוד.

 

יש לו גם האפשרות לרכוש מקצוע בהצלחה בסניפים הרבים המאפשרים למידה קצרה וממוקדת. לדוגמה, בשביל להיות מהנדס, או מעצב פנים, אין צורך ללמוד היסטוריה. גם למקצועות הכלליים, וגם לחיים במשפחה ובחברה, יש לו יתרון של אדם בעל ערך ובעל עקרונות חיים, לאחר שקיבל את הבסיס לכך בשנותיו הצעירות בישיבה.

 

אסור לבזבז את השנים היקרות הללו אשר בהן יקבל את היסודות לחיים. כל ימי חייו הבן יכיר טובה לאביו החכם שנתן לו את ההזדמנות לרכוש את הבסיס לחיים טובים ומאושרים!".