צעירים מתחזקים מספרים: שמחה כזו אין בשום מקום

 

מה משך אותי לבוא לישיבה? לא יודע, אני, כל דבר בחיים שלי משך אותי, כל דבר, אתה יודע, כל דבר בחוץ מושך: גלידה, סרט, כל דבר הוא מושך בחיים, אבל שבאתי עם חבר שלי שלקח אותי לשיעור גמרא, באתי ושמעתי גמרא פתאום משיכה חדשה. זו משיכה שלא דומה לדבר גשמי זה לא גלידה זה לא דברים בחוץ, זה משיכה שהיא, שאתה רק רוצה את זה, זה משיכה שלא תבוא בשום מקום.

 

מה הישיבה נתנה לי? כשהייתי בבית ספר הייתי מהתלמידים הבינוניים כאילו הייתי כאילו ממוצע, בסדר, שבעים, מצוין, והייתי שמח והולך הביתה, בחיים לא גיליתי על עצמי שאני יכול לשבת על ספר וללמוד אותו שעתיים. תמיד היו קוראים לי כזה בחור קופצני, הייתי קופצני, לא הייתי יכול לשבת ללמוד שעתיים, הייתי בסדר, הייתי בינוני, לא אחד המצוינים. עכשיו כשהגעתי לישיבה זה עולם אחר,

 

גיליתי על עצמי שאני יכול לשבת על ספר, אותו ספר, כל יום במשך חודשים מהבוקר עד ערב ללמוד ספר וזה לא נמאס לך ותמיד אתה רוצה עוד. אין שום ספר בעולם שאתה לומד מהבוקר עד הערב ואתה רוצה עוד ורוצה עוד זה דבר מדהים, זה מרגש אותי כזה שאתה לומד מהבוקר עד הערב, זה דבר מופלא, מופלא.

 

אז עכשיו משה כמו שאני רואה יש לך חברים עדין בחוץ, מה היית ממליץ להם מה היית אומר להם בואו לישיבה למה? למה לבוא לישיבה? מה?

למה לבוא לישיבה? אני אומר לכל חברי גם אתה לא יכול ללמוד, לא לשבת ליד גמרא, בוא לראות מה זה בחור שלומד גמרא, איזה שמחה יש לו, שמחה כזו אני מבטיח שאין שמחה כזו בשום מקום בעולם, בשום מקום,

 

שבן אדם בחוץ שמח מגלידה זה לא שמחה, אתה רואה בחור יושב אני לפעמים מסתכל על בחור רואה אותו מהבוקר עד הערב לומד ספר ואותו ספר והוא שמח. ושעות, שעות הוא יכול לשמוח, לחייך, זה דבר לא נורמלי האושר הגדול שהלימוד נותן לך,  זה דבר זה הדבר היחיד שהייתי אומר לאדם בחוץ שיבוא לראות את השמחה של הבחורים, שמחה כזו אין בשום מקום.