מכתב לאבא ואמא

לפנינו מכתב שכתב בחור ישיבה להוריו בתום שלוש שנים ב'ישיבה לצעירים' של 'אחינו' | העתק המכתב הגיע לידינו מההורים, והרי הוא לפניכם כלשונו, ובהשמטת פרטים מזהים.
הגדל

 

אבא ואמא אהובים,

 

הדברים שאכתוב כעת היו צריכים להאמר כבר מזמן, אך לא מצאתי שעת הכושר לכך. יושב אני עכשיו בשעת לילה מאוחרת במרפסת חדרי בישיבה, כשמוחי מלא מחשבות וליבי עמוס רגשות.

 

הרי עוד מספר ימים אסיים תקופה בחיי, אסיים 3 שנים של לימוד בישיבה, ואמשיך בדרכי לישיבה גבוהה. כעת, כשאני מסיים פרק זה אני מרגיש חובה לומר לכם, אבא ואמא יקרים, "תודה!"

 

תודה על שהבאתם אותי למקום בו אני נמצא, ונתתם לי את המתנה הגדולה ביותר עבורי... את עצמי.

 

אינני מנסה אפילו לדמיין אילו חלילה... לא הייתי כאן?!

 

אינני יודע אם אתם שותפים לתחושותי, אבל אני מרגיש כאילו בשלוש השנים של ישיבה נעשיתי אדם בוגר, אדם שאחראי למעשיו, ובטוח בדרכו בחיים.

 

הדברים מתחדדים אצלי כשאני נפגש עם חברים מבית הספר שלא הלכו לישיבה, הם נשארו בדיוק באותו מקום שהיינו בביה"ס, אמנם גדולים יותר, וגבוהים וחסונים בגופם, אבל עדיין ילדים, מחפשים הם "אקשן", הלימודים אצלם הם "סבל" שצריך לעבור, ומנסים להמלט מהם בכל דרך.

 

אני פוגש אותם בשכונה יושבים משועממים על הברזלים בלילות שבת, והם מביטים בי בקנאה כשאני הולך לבית הכנסת ללמוד דף גמרא.

 

גם הם עצמם מרגישים "קטנים" לידי, ופונים אלי כאילו אני "רב" גדול שיודע את כל התורה כולה.

         

כשאני מביט אחורה על תחילת הלימודים בישיבה, אני חושב שאני חייב לכם, אבא ואמא, הכרת הטוב מיוחדת, על הימים הראשונים שלי בישיבה, שהתגעגעתי נורא הביתה, וחשבתי כבר לעזוב את הישיבה, ואתם כל כך תמכתם בי ועודדתם אותי לנסות עוד כמה ימים, ובאתם לבקר בישיבה עם ממתקים וכו'...

 

את זוכרת, אמא, את אותה שיחת טלפון שפרצתי בבכי של געגועים, ואת בצד השני השבת לי בבכי משלך, ואמרת לי שדמעות של תלמיד ישיבה הם טהורות, וחיזקת אותי להמשיך בישיבה.

 

היום כשאני כבר בחור גדול, אני יודע להעריך אתכם, על הכח שלכם לבחור עבורי בדרך התורה.

 

אני נזכר כעת בפגישה עם יוסי, הפעיל של "אחינו" שהסביר לנו מה זה בכלל ישיבה, כ"כ חששנו אז מהעניין, והוא הרגיע ואמר שתמיד הרי אפשר לעזוב את הישיבה. היום אני אומר לכם, אבא ואמא, "אי אפשר לעזוב ישיבה", הישיבה היא החיים שלי, כשהבוגרים של הישיבה מגיעים לביקור בישיבה, וממש רואים עליהם את השמחה, אני מרגיש שגם אני רוצה להיות "בן תורה" כמותם.

 

וכל זה בזכותכם, בזכות שבאותה פגישה, כשהתלבטנו אם ללכת לישיבה או לא, הכרעתם את הכף לכיוון הישיבה. ועל כל זה תודה!

 

באהבה

משה ק.

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד