"אל תאבד את הרגע של החיים"

"לכל אחד שמתעניין ביהדות ושואף לתקן את דרכיו ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, יש רגע כזה של התעוררות עצומה לעבור את הכביש כביכול, ולהתחיל לחיות על פי התורה הקדושה. מה שנקרא "לקפוץ למים" ולהיכנס לישיבה קדושה".

 

את הדברים הללו אומר לנו ראש ישיבת 'דובר טוב' ברמות, הרב דוד סלוצש, ששומר על היכרות קרובה עם כל אחד ואחד מתלמידיו, ומלווה אותם בדרך העולה בית א-ל.

 

"החכמה היא לתפוס את הרגע הזה ולעשות אתו מעשה. מי שחושב לעצמו שכרגע זה לא מסתדר לו ללכת לישיבה, ושהוא יעשה את זה בעוד חצי שנה או שנה, טועה טעות מרה. אחרי תקופה קצרה ההתרגשות הזאת, ההתלהבות מהאמת ומאור התורה, עלולה להתקהות מעט, ואז יהיה קשה הרבה יותר לעשות צעדים משמעותיים.

 

"הייתי אומר שבמקרים רבים, הרגע הזה של ההתעוררות הגדולה, לעולם לא יחזור שוב. אם לא תתפוס אותו ותיקח אותו למקום של מעשה, אולי לעולם לא תעשה את הצעד המכריע והגורלי כל כך, שישנה לך את כל החיים לטובה".

 

אני מפנה לראש הישיבה מספר שאלות רלוונטיות במיוחד עבור צעירים שמתעניינים ביהדות ותוהים באיזה שלב בחייהם כדאי להם להיכנס ללימוד בישיבה קדושה.

 

מתי מגיע השלב שבו צעיר מתחזק יכול לדעת שהוא בשל להיכנס ללימודים בישיבה קדושה?

 

"אני לא חושב שזה עניין של שלבים" אומר הרב סלוצש. "זה יותר עניין של רצון. מי שיש לו רצון עז ללמוד בישיבה, יצליח גם אם הוא בא מוקדם מידי כביכול. מי שחלילה אין לו רצון חזק, גם אם הוא כבר כמה שנים במדרשיה ויש לו ידע תורני סביר, הוא לא יחזיק מעמד בישיבה לאורך זמן, כי אין לו רצון מתאים.

 

אני רוצה להיכנס לישיבה. כולי בוער באש של התלהבות. הלב שלי משתוקק לתורה. אבל אני חושש שאולי זה לא באמת רצון עז אלא סתם התלהבות שכמו שהרב אמר מקודם, היא עלולה לחלוף לבלי שוב. איך אדע אם זה רצון או סתם תשוקה שתחלוף ותתפוגג?

 

"צריך לנסות. להתעניין יותר. לשמוע מה זה ישיבה, לבקר בישיבות ולדבר עם חברה שכבר לומדים בישיבה למתחזקים. רק פגישה והיכרות בלתי אמצעית עם העולם הזה של הישיבות, תוכל לספק לך תשובה אם זה מה שאתה רוצה או לא.

 

אתה לא חושש שבחור כזה שיכנס לישיבה מוקדם מדי עלול להישבר במהירות ולסגת מכל העניין של החזרה בתשובה? אולי עדיף לקחת את זה לאט, בקצב מתון ובלי לרוץ מהר מדי קדימה?

 

"ודאי שאנחנו חוששים ממקרים כאלו ולכן צריך הכוונה. כל בחור כזה שבא לישיבה חייב הדרכה צמודה של אחד מאנשי הצוות הרוחני. צריך לעקוב אחריו, לראות שהוא מתקדם בקצב הנכון, לא מדי מהר ולא מדי לאט. אין בזה כללים, לכל ילד ולכל נער יש את האופי שלו, יכולת שכלית ברמה אחרת, וכח רצון במינון שונה.

 

"מה שכן אחיד לכולם זה התורה. בתורה עצמה כתוב "תורה אחת תהיה לכם". היא שייכת לכולנו וכולנו מצווים לעסוק בה ולקיים את מצוותיה. אף אחד לא יכול לפטור את עצמו מזה ולא יעזור לו אם הוא חילוני או אפילו המיר את דתו חלילה וחס. החיוב לקיים את המצוות נשאר.

 

"אבל מה שאני מתכוון לומר זה שלימוד התורה גם הוא שייך לכל אחד, ואם כולנו חייבים, אז כולנו יכולים. הקדוש ברוך הוא לא היה מצווה אותנו לקיים מצוות שאיננו יכולים ומסוגלים לקיים".