ראש העיר אלעד: "24 שעות של הנאה"

אחד מאישי הציבור הבולטים ביותר במגזר החרדי בישראל, ובכלל, הוא ראש העיר אלעד, הרב ישראל פרוש, המכונה בפי כל 'שרוליק'. עוד כשהיה בן 16 ו-17 היה כוחו של פרוש רב בין משרדי הממשלה.

 

כנצר למשפחה שהעיסוק בצרכי ציבור הוא המוטיב המרכזי שלה, פרוש נהנה מקשרים עם כל המי ומי, מהנשיא ריבלין ועד ראש הממשלה נתניהו, דרך עשרות חברי כנסת, שרים ופקידים בכירים המכירים אותו באופן אישי ומסייעים לו בכל פעם שהוא פונה לבקש את עזרתם למען העיר שבראשה הוא עומד או למען מטרות טובות אחרות.

 

זמן קצר לאחר נישואיו, כשהיה אך בקושי בן 20, הקים פרוש את עמותת 'חיים לנפש', במסגרתה הפעיל מערך גדול של מתנדבים שיצאו לביקורים קבועים בכל בתי הכלא בישראל, בבתי חולים לתשושי נפש ובמוסדות שיקומיים. המתנדבים מסרו שיעורי תורה, וארגנו פעילות מעניינת לאסירים ולמאושפזים, הכניסו אור וצבע לחיים במוסדות האפרוריים והקודרים הללו.

 

כיום מכהן פרוש כראש העיר אלעד, ולבקשת 'אחינו' הוא מספר מעט על שנות הלימוד בישיבה.

 

כראש עיר בישראל, אתה לא חושב שנעשה לך עוול שלא נשלחת ללמוד בתיכון כמו כולם? אתה לא מרגיש לפעמים חסר אונים מול עמודים צפופים עם מספרים וטבלאות? אתה לא חושב שניצבים בפניך אתגרים שבישיבה לא הכינו אותך לקראתם?

 

"אפילו לרגע אחד לא עלתה בדעתי מחשבה כזאת. הישיבה הכינה אותי לחיים יותר טוב מכל מוסד לימודים אחר. אני חושב שלימוד בישיבה זה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לי או לכל צעיר יהודי. היא בונה את התלמיד, מעצבת את האישיות שלו, נותנת לו כלים להתמודדות עם חברה, עם מפקדים, עם מנהלים ועם עובדים. לימוד התורה מקנה גם יכולות אנליטיות שאין להן אח ורע. איפה תמצא אנשים שיכולים ככה לנתח נושא, לפתוח אותו ולפרוט אותו לפרטים קטנים, ובד בבד לבדוק את עצמם מתי הם חושבים נכון ומתי יש להם טעות בדרך?

 

"אולי צריך להשלים קצת ידע לפני שאתה מתחיל לעבוד במקצוע זה או אחר, אבל מי שלמד במכללה גם לא הופך למושלם וצריך לצאת להשתלמויות לא פעם. דווקא לימוד הגמרא וכל סגנון החיים בישיבה מכין אותך טוב יותר, הוא מפתח את יכולת הלמידה ואת יכולת החשיבה ומכניס אותך לחיים עם יתרון משמעותי על פני מי שלא למדו בישיבה".

 

כמה שנים למדת בישיבה?

 

"שבע שנים למדתי בישיבה ועוד כמה שנים בכולל אברכים. מהבר מצווה ועד החתונה הייתי בישיבה, חלק מהשנים בישיבת לוצרן שבשווייץ. תאמין לי שאם הייתי יכול הייתי חוזר לישיבה לעוד כמה שנים. כל יום שלמדתי שם הוסיף לי, בנה אותי, נתן לי כלים והדרכה לחיים. אני מאמין שמי שהיה תלמיד ישיבה טוב יותר, יהיה ראש עיר טוב יותר, או מנכ"ל חברה או מנהל מוסד. כל מה שהוא יעשה הוא יהיה בו יותר טוב, כי הישיבה הכינה אותו לתפקיד הזה.

 

בוא נעזוב רגע את התרומה שהישיבה נותנת לנו לחיים הבוגרים בעולם המעשה. מה עם שנות הנעורים? הישיבה היא לא מקום מחניק וסגור שהלומדים בו בעצם מוותרים על היכולת להיות נערים, לשחק ולהשתולל? לרוץ במגרש ולדהור על האופניים?

 

"הישיבה רחוקה מאוד מלהיות מקום מחניק. אני יכול להבין את זה שמי שגדלו על טהרת הכדורגל והספורט חושבים שישיבה שאין בה מגרש היא מקום משעמם ומחניק. מי שגדלו בבית ספר עם חדר מחשבים מאובזר ומצויד, חושבים שישיבה זה מקום חשוך שאין בו טלוויזיה, מחשב ואפילו סמארטפון לא מכניסים שם.

 

"אבל האמת היא שזה עולם מרתק ומעניין. רחוק מאוד מלהיות משעמם. מי אומר שרק כדורגל מעניין? תנסה לשבת בתוך קבוצה של 15 בחורים מבריקים ולנהל איתם שיחה על מהלך פוליטי של ראש מפלגה זו או אחרת.

 

תראה איך שהם מנתחים את הנושא. שב איתם למשחק שחמט, שב איתם לערב של כיסופים והתעלות בקברי צדיקים בצפון. לבחורי ישיבה יש את החוויות שלהם, והן לא פחות מרתקות ומסעירות. אני דווקא זוכר את השנים שלי בישיבה כשנים של כיף והנאה. היה לי ממש נחמד ללמוד שם.

 

אני מתגעגע לימים ההם, ואני בטוח שכל מי שיחליט ללמוד בישיבה, וייכנס ללימודים בישיבה ברצינות מלאה, לא יתחרט על כך.