'בן ישיבה' זה תואר ומהות שמלווים אותך כל החיים

הרב אשר מדינה, עיתונאי, סופר ופובליציסט בכיר שנחשב לאחד מהוגי הדעות הנחשבים במגזר החרדי, ושמורה לו השפעה רבה גם בקרב קהלים נוספים. את דרכו החל כעיתונאי צעיר וחרוץ שבהמשך הפך לכתב פוליטי בכיר בעיתון 'בקהילה', עורך ראשי בעיתון 'המבשר' ובאחרונה התקדם והפך לדוברה של תנועת ש"ס.

 

כמה שנים למדת בישיבה?

"בישיבה לצעירים למדתי שלוש שנים, ולאחר מכן למדתי 8 שנים נוספות בישיבה גדולה. בסך הכל מדובר ב-11 שנות לימוד רצופות, כשכל יום לימודים מתחיל בהשכמה ב6:30 בבוקר ומסתיים אחרי 22:00 בלילה.

 

במבט לאחור, איך אתה מסכם את החוויה הזו, של לימוד בישיבה? מה זה עשה לך ולאישיות שלך?

"התקופה שבה אתה לומד בישיבה זו תקופה שבה האישיות שלך מתעצמת בכל המובנים, בעיקר בחלק הרוחני. אלו השנים שבהן אתה מקבל את היסודות שמלווים אותך כל החיים.

 

"במקרים רבים אפשר לראות בוגרי ישיבות קדושות שיצאו לעבודה במקצועות חופשיים. לכאורה הם עובדים במקום שבו אין כל כך תורה ויראת שמים, אבל היסודות שהם ינקו בחממה הישיבתית, מלווים אותם ונותנים להם בכל מצב זווית ראיה אחרת, תורנית יותר.

 

"הלימוד בישיבה משול לחוג קדרות. כשאתה מעצב את הכד, העבודה נראית חסרת טעם. החימר נשאר לח וגמיש וכל נגיעה קטנה עלולה לעוות את צורתו של הכד. רק כשהוא מתייבש מתקבלת התוצאה הרצויה. אתה מקבל כלי מעוצב וגם חזק. בישיבה אתה מקבל את הצורה הנכונה. בהתחלה הבחור פגיע, נתון לשינויים של מצבי רוח, חוסר חשק. הוא נכנע למתקפות של היצר הרע ופגעי הזמן, אך לאחר זמן הוא מתחשל, מקבל כלים להתמודד עם הקשיים, ולומד להישאר עם הראש מעל המים גם כשמסביבה כל סוער וגועש.

 

מה היית ממליץ לצעירים שמתחילים עכשיו ללמוד בישיבה? איך לדעתך כדאי להם לנצל את הזמן הזה?

"אני חושב שההמלצה הטובה ביותר לתלמידי הישיבה היא לאמץ את הווי החיים הישיבתי. אני לא מדבר רק על לימוד התורה שהוא כמובן העיקר והבסיס לשהות בישיבה. אני מדבר גם על הדברים הנוספים. התפילות, השירים, הארוחות בחדר האוכל, חיי החברה, הלינה בפנימייה. כל אלו יחד יוצרים את האווירה של ישיבה, ומגבשים את זהותו של האדם כבן ישיבה. מי שהתעטר בתואר הזה של בן ישיבה, נשאר עם זה. זו מהות שמלווה אותך כל החיים.

 

מה לדעתך תורמת הישיבה לחיים שאחרי הישיבה? למקצועות חופשיים ועולם העסקים ועמל הכפיים?

"הישיבה לא נועדה להכין את בוגריה להיות נגרים. היא מיועדת להעמיד תלמידי חכמים, יהודים עם השקפה נכונה ויציבה. אנשים שיודעים להבדיל בין טוב ובין רע.

"עם זאת, אין ספק שלימוד הגמרא בסגנון ישיבתי, תורם תרומה עצומה גם לחיים שמחוץ לכותלי בית המדרש.

 

"בעולם החופשי אתה אינדיבידואלי. כל אחד חי לעצמו ועמל להגיע למעמד חשוב יותר. בוגר ישיבה בדרך כלל ער יותר לסובבים אותו. אם הוא עיתונאי הוא מחפש כיצד הוא יוכל להשפיע לטובה עם הכח שיש בידיו, אם הוא מורה הוא יעשה את מלאכתו נאמנה כדי למלא את השליחות שלו. כל אחד והייעוד שלו בחיים. זה לא שמישהו מכריח אותך. אתה נהיה כזה. זה משהו שמעניק לך סיפוק הרבה יותר מההצלחה האישית, הקריירה, הכסף והמשכורת.

 

"בן ישיבה, מעבר לכל הכלים הרוחניים, ההשקפה והאנושיות שמוחדרת בו, המח שלו מתחדד ומתפתח עם עדינות מחשבתית מיוחדת, ועם יכולת לנתח כל נושא ולפרק אותו לפיסות קטנות. הפלפול והדקות שיש בגמרא אינם קיימים באף מקצוע אחר.

 

"לכן בני הישיבה שיוצאים לעבוד, רואים את החשיבה העדינה והיכולות השכליות, וגם החריצות והדבקות במטרה. מי שנכנס לאוהלה של ישיבה יוצא עם כלים מדהימים שחבל להחמיץ".