לתת את הנשמה ואת הלב...

מעלתה הגדולה של גמילות חסדים והדרך המלאה לקיים מצוות צדקה

הייתה זו שעת צהריים חמה ולוהטת של אמצע הקיץ. כמו בכל יום בטרמפיאדה החשופה, גם היום עמדו עשרות אנשים, נשים ונערים תחת השמש הקופחת וציפו לטרמפ הגואל שיחזיר אותם לביתם כמה שיותר מהר.

 

וכמו בכל יום, גם היום חזר ארז לביתו במכוניתו החדשה הנוחה והממוזגת, חולף על פני הצומת הגדולה בדרכו החוצה מן העיר. עשרות האצבעות שהונפו לעברו וביקשו ממנו ללא קול לעצור, לא הצליחו לגרום לו לעשות זאת. ''יש מספיק אחרים שישמחו לקחת אותם'' חשב בליבו וגם נקיפת המצפון הקטנה שפיעמה בו חלפה ועברה לה, כשהרכב צבר תאוצה והתרחק מהמקום.


הייתה זו שעת צהריים חמה ולוהטת של אמצע הקיץ. ''חם מהרגיל בעונה''. כמו בכל יום, גם היום הוא לא וויתר לעצמו. למרות חולשתו וגילו המופלג, משהו בתוכו לא הניח לו לשבת נינוח בביתו המוצל והביא אותו להסתובב ברחובות ולחפש.

 

לחפש את כל אותם האנשים שנאלצים לשהות כעת בדרך החשופה תחת השמש הקופחת ואולי מנוחה קצרה בצל, עם כוס שתייה קרה יוכלו להקל עליהם. ''יש מספיק אחרים שישמחו לעזור להם'' לחש קול קטן בליבו, אך הוא מיהר להשתיק אותו ''איך אפשר לא לחשוב עליהם''? החליט. היה זה אברהם אבינו, אבי מידת החסד והצדקה שגם ביום השלישי למילתו כשהוא הרגיש כל כך רע, לא יכול היה לוותר לעצמו ולשכוח ממצוקותיהם של אחרים בלי להירתם ככל יכולתו לעזרתם.


אם היה חי אברהם אבינו כיום, הוא היה פונה אל ארז, מבקש ממנו לעצור רגע עם הרכב החדש והנוח ואומר לו בשפה נעימה: ''נכדי ארז, כשאתה חולף עם הרכב על פני העומדים בטרמפיאדה, אתה בוודאי חושב כי אין שום סיבה שמחייבת דווקא אותך לדאוג להם. אך דע לך, גם אתה מקבל כל הזמן חסד וטובה ללא גבול משמיים. אם אתה מעוניין לזכות לקבל אותם, עליך גם לדעת להעניק. רק מי שיודע לתת, יכול גם לקבל''.


העיקרון של ''אני מקבל, נותן הלאה וכך אני מקבל עוד'' עומד מאחורי כל עניין מצוות ''גמילות חסדים'' אותה השריש בעם ישראל אברהם אבינו עליו השלום, המצווה שעליה נאמר ''אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... וגמילות חסדים''.


גמילות חסדים מתקיימת בהידור רב בעצירת טרמפ לצריכים לכך, אך אינה מסתכמת רק בכך. כל ענייני הטובה שאדם יכול לעשות לחברו נכנסים תחת המטריה הגדולה הזו שנקראת ''גמילות חסדים'' והרשימה ארוכה: הכנסת אורחים, ביקור חולים, לווית המת, הכנסת כלה ועוד ועוד ועוד.

 

הרעיון הוא פשוט: אתה לא רק מקבל, אתה גם נותן. נותן בגופך, נותן בממונך ואפילו נותן ברגשותיך – ''גדול המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב'' אמרו חכמים והפירוש הוא שגדול ומשובח החסד של המשמח את חברו ומביא אותו לידי חיוך החושף את שיניו הלבנות מהחסד שהיה נעשה אם היה רק דואג למזונותיו ומשקהו חלב...


אחד הענפים המסתעפים מתוך העניין העצום של ''גמילות חסדים'' הוא מצוות צדקה, הנקראת גם בלשון חכמים ''חסד שבממון''.

 

למרות היותה של מצוות צדקה רק אחד מחלקי גמילות חסדים, נבחרה דווקא היא להיות זו שהחובה עליה נאמרה במפורש בתורה ושיש עליה מצוות עשה מיוחדת ובנוסף לכך גם מצוות לא תעשה למי שאינו מקיימה. מצוות צדקה היא גמילות החסד אותה מבצע האדם על חשבונן האישי, נדרש ממנו לעיתים לוותר על דברים אותם חלם לרכוש ובה הוא נותן לאחר בעצם חלק מרכושו אליו הוא כל כך מחובר. זה לא קל, לכן זה כל כך מיוחד.


כבני בניו של אברהם אבינו, ננסה גם אנו לדבוק בדרכו דרך החסד והנתינה ונלמד כמה פרטים נחוצים בדרך בה נקיים את מצוות צדקה כהלכתה:


1. חובת מצוות צדקה חלה כאשר הנזקק לצדקה מבקש אותה מאיתנו, במקרה זה עלינו לתת לו ''כדי מחסורו'' כלומר: כמות הכסף לו הוא נזקק על מנת לספק את מחסורו אך לא מעבר לכך.


2. עני המחזר על הפתחים (או עמותה שעוסקת באסיפת תרומות) אין צורך לספק לו את כל מחסורו ודי בהשתתפות.


3. בדרך כלל, אין ביכולתו של אדם מן השורה לספק את מלוא מחסורו של הנזקק לצדקה ולכן נקבע הדין הידוע ומוכר בתור ''מעשר כספים''. על פי שיעור זה, לא מוטל על האדם לתת מעבר ליכולתו ואפילו לא חלק נכבד מכספו אלא יש לכך שיעור: מצווה מן המובחר חמישית מרווחיו, מעיקר הדין מספיק עשירית –מעשר מרווחיו.


4. אדם המפריש מעשר ממשכורתו או רווחיו העסקיים יכול להשתמש בהם גם לצרכי מצווה אחרים כמו תרומה לבית כנסת וכדומה, אך לא להשתמש בהם לתשלום חובותיו גם אם אלו במקרה חובות לענייני מצווה.


5. לפי הנפסק בשלחן ערוך, רק אדם שיש ביכולתו לתת מעשר בלי להיכנס מכך לחובות או להזדקק משום כך בעצמו לצדקה, ייתן את מעשר הכספים. אבל אדם שאין לו גם את זה, ייתן כפי יכולתו.
פרטים נוספים רבים קיימים בהלכה זו, אך תקצר היריעה מלפרט את כולם...

 

אך יותר מכל חשוב לזכור את שנפסק בשלחן ערוך:
''כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופנים כבושות בקרקע, אפילו נתן לו אלף זהובים אבד זכותו והפסידה, אלא צריך ליתן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו וידבר לו דברי תנחומים''.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד