מפקד הק.ג.ב. וברית המילה

מזל טוב, מזל טוב,

 

"כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים".

 

איחלו כולם לאב הנרגש שעדיין לחלוחית דמעה מבצבצת בזוית עינו. ואף הוא השיב לכולם בתפילתו – תקותו "אמן כן יהי רצון".

 

כמנהג ישראל הסבו כולם לסעודת המצוה. במהלכה כובד הרב לומר דברי תורה. הרב ידוע היה בכושר הסברתו הנפלאה, ואף הללו שאינם מחובשי ספסלי בית המדרש היטו אוזנם לשמוע את הדברים, וכך אמר:

מצות ברית מילה נחוגה מאז ומעולם ועד ימינו אנו מתוך שמחה, מדוע?

 

משום שהסבא הגדול אברהם אבינו אף הוא קיבל אותה בשמחה. למרות גילו המתקדם (98) הזדרז ועשה אותה בשמחה ובמסירות נפש, וכך הטביע במצוה זו את השמחה וכך הנחיל לבניו. וראו נא פלא מענין: גם אנשים נידחים ביותר, הרחוקים מכל זיק של יהדות ומקיום מצוות בכלל, לא הסכימו לוותר על מצוות ברית מילה לילדיהם. למרות שברית המילה הינו "חותם עבדות" שכל יהודי נושא בגופו. המצהיר עליו שהוא שייך לעם היהודי, לבד לקדוש ברוך הוא.

 

אפילו ברוסיה הקומוניסטית בתקופות שקיום מצוה יהודית נחשב היה לעבירה חמורה שעונשה סיביר + עבודת פרך. לא ויתרו יהודים על מילת בניהם ולאו דוקא יהודים המדקדקים בשאר המצוות, אפילו קומוניסטים אדוקים השתדלו למול את בניהם בסתר.

 

כך ידוע הסיפור על אחד המוהלים שנותר ברוסיה באותה תקופה והיה מוסר נפשו להכניס יהודים בבריתו של אברהם אבינו, ונקרא לחקירה אצל הבולשת. לאחר יום מתיש של חקירה צולבת, שיגלה את שמות אלו שמל את בניהם. עמד המוהל בגבורה ולא פצה פיו.

 

בסוף היום נקרא אל חדרו של ראש הק.ג.ב. ושם כאשר היו בארבע עיניים פונה אליו המפקד הגדול בלחש: שמע! גם אני יהודה, ונולד לי בן, ואני חייב להכניס אותו בבריתו של אברהם אבינו. אינני מקיים מצוות אך לפחות שבני ישאר יהודי. ניסיתי אותך היטב כדי לדעת אם אפשר לסמוך על לשונך הנצורה, ורואה אני שאכן כן.

 

ולכן, מחר, תצא לטייל באיזור פלוני כשבתיקך הכלים הנחוצים, מיד יאסרו אותך ויובילוך אל ביתי, שם תמצא האם והתינוק, ותמול אותו אתה, אך אני אהיה בעיר אחרת בשליחות מבצעית כדי שלא יהיה עלי שום חשד. לקראת ערב אבוא לשחרר אותך, ואף אעזור לך לעבור דירה לעיר הגדולה שם פחות יבחינו בך ובמצוות שאתה מקיים.

 

בצורה זו של מסירות נפש נפלאה עמדו יהודים בכל הדורות, ובכל התפוצות ולא נטשו מצוה זו. ואף זכו בשל כך לניסים רבים ולהצלות נפלאות כדי שלא יתפסו כמו הסיפור המובא בגמרא על "רבי" מסדר המשנה, שאביו רבן גמליאל מל אותו למרות גזירות קיסר רומא שלא ימולו את הילדים. וכשהועמד לדין החליפה ברגע האחרון אשת הקיסר את תינוקה עם בנו של רבן גמליאל.

 

ובבדיקה שערכו השופטים נמצא שאינו מהול. וכך ניצלו ההורים והתינוק ממות. מתוך כך התפתחה הידידיות העמוקה בין רבי ובין אותו תינוק שנעשה קיסר רומא לבסוף ושמו "אנטונינוס קיסר".

 

בזכות מצוה זו נזכה כולנו שאכן כשם שנכנסו בנינו לברית, כן יכנסו לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

 

סיים הרב את דרשתו.