דוקטור סקוֹרֶצקִי והגנטיקה הרוחנית

תפילת שחרית היא לא הזמן המתאים לעריכת ניסויים מדעיים, בטח שלא בתחום הגנטיקה. אבל יום אחד בהיר, בשעה שד"ר קרל סקורצקי התפלל שחרית בבית כנסת קטן בקנדה, צץ במוחו רעיון למחקר  יוצא דופן.

 

סקורצקי הוא מחלוצי המחקר הגנטי בישראל. הוא גם כהן.

 

אותו היום הבחין סקורצקי כי מי שנקרא לעלות לתורה היה כהן שחזותו העידה עליו כמאה עדים שמוצאו המשפחתי מארץ תימן. עובדה זו עוררה בו מחשבה מקורית: הרי לפי המסופר בתורה אני,

 

קרל סקורצקי האשכנזי והכהן התימני, אמורים להיות קרובי משפחה, שכן שנינו צאצאים לסבא משותף – אהרן הכהן. האם באמצעות כלי המחקר של הגנטיקה המודרנית ניתן לזהות את הקרבה המשפחתית הזאת?

 

בשובו לארץ  יזם סקורצקי מחקר ראשון מסוגו שנועד לברר את השאלה הזאת. תוצאות המחקר עוררו הדים רבים בעולם המדעי. סקורצקי בדק קבוצה של כ-160 כהנים מקהילות וארצות שונות ומצא שהם אכן נושאים סימן גנטי משותף המעיד על קרבתם המשפחתית. הסימן הזה זכה לכינוי "גן הכהנים",

 

שכן הוא נפוץ בעיקר בקרב כהנים, ולטענת גנטיקאים ניתן לראות בו מעין "דרישת שלום" רחוקה של אבי-אבות כל הכהנים שבעולם, הלוא הוא אהרן הכהן בכבודו ובעצמו.

 

גילויו של "גן הכהנים" היא דוגמא נוספת לאופן שבו האדם נושא בגופו תכונות שונות אותו ירש מאבות-אבותיו. לעיתים התכונות הללו מזיקות – כמו הגן של מחלה תורשתית.

 

לעיתים מדובר בתכונות שאינן מזיקות אך גם אינן מועילות – כמו גן לצבע עיניים אפור או לשער בצבע בהיר. אבל מסתבר שיהודי יורש מאבותיו גם תכונות מסוימות שיכולות להביא לו תועלת עצומה, אם רק ינצל אותם כראוי.

 

נקח לדוגמא את אברהם אבינו.

 

אברהם מכונה "העברי", ואחד ההסברים לכך הוא בגלל האופי המיוחד שלו. אברהם מסוגל לעמוד על שלו, לדבוק באמת הפנימית שלו, גם אם הוא נמצא מצד אחד והעולם כולו נמצא מהעבר האחר.

 

לא קל לאדם להיות יוצא דופן, לשחות נגד הזרם, להיות חריג בחברה. הרמב"ם כותב שמכל הלחצים הפועלים על האדם, הלחץ החזק ביותר הוא הלחץ החברתי. מי שנמצא בחברת רשעים, גם אם הוא מתנגד לדרכם בכל ליבו,

 

עלול במוקדם או במאוחר לגלות שהוא הולך ונעשה דומה להם. לכן חשוב כל כך להקפיד על סוג החברה שבה אנו שוהים. במוקדם או במאוחר אנחנו נראה כמו החברה הסובבת אותנו.אבל לאברהם היתה עקשנות מיוחדת שאפשרה לו לנפץ אלילים ולהכריז על האמונה בה' גם מול מבטי הלעג והתימהון שספג מכל עבר.

 

לעיתים בא לנו להתייאש. קשה לנו להתמיד בדרך הטובה שקבענו לעצמנו. החברה סוחפת, החברה משפיעה. נדמה לנו שאין מנוס מלהרים ידיים ולהניח לזרם לסחוף אותנו לאן שיסחוף. בזמנים שכאלו מוטב לנו לזכור שאנחנו "בני אברהם יצחק ויעקב". ירשנו מאבותינו תכונות נעלות כמו מסירות נפש, דבקות במטרה, ומעל הכל – את היכולת לחיות בעולם עוין וזר ובכל זאת לא להישטף בזרם העכור.