איזה דור זה !

היום, כל העולם "שכן" של כל העולם, כולם יודעים על כולם, כולם מכירים את כולם, וקשה למדר את מוקד הבעיה.

 

הורים רבים טוענים בכל תוקף, כי כמות הבעיות של "הדור הזה" אינה עומדת בכל פרופורציה, למה שהיה בדורות הקודמים. יש התולים את סיבת הדבר בירידת הדורות, בתקשורת, בהתקדמות המדע והטנכולוגיה בצעדי ענק, ובשאר סיבות כאלו ואחרות.

 

"העולם מתקדם", זועקים אלינו קולות דוממים, מגרונותיהם של צעירי הצאן. "זה מתאים לדור הקודם", מתרץ את עצמו הקול הבלתי נשמע, אך המהדהד ועולה, כל אימת שבאה הערת הורה/מחנך - שאינה לרוח הזמן, או משפט של מבוגר המתאר בערגה וכמיהה את דמות הנוער בדור הקודם - זה של ההורים והמחנכים.

 

הורים רבים, מתלבטים ואומרים: אכן השתנו הדברים, זה דור אחר, אולי צודקים הצעירים הדוחפים לשינויים - מהותיים או לא מהותיים - בחיי היומיום. ונכון הדבר, לגבי כל חידושי הטכנלוגיה, סגנון הדיבור, התחביבים, אופן העברת שעות הפנאי והחופשים וכו' וכו', בכל אלו חל שינוי קיצוני בדור הנוכחי.

 

הורים רבים אף חשים עצמם כבלתי מעודכנים, ואולי אף נחשלים לעומת ילדיהם ה"מתקדמים", היודעים כל דבר חדש ומתחדש.

 

הורים רבים טוענים בכל תוקף, כי כמות הבעיות של "הדור הזה" אינה עומדת בכל פרופורציה, למה שהיה בדורות הקודמים. יש התולים את סיבת הדבר בירידת הדורות, בתקשורת, בהתקדמות המדע והטנכולוגיה בצעדי ענק, ובשאר סיבות כאלו ואחרות.

 

אין ביכולתם של מילים בודדות שנעלה כאן, להקיף את הבעיה מכל צדדיה ולהעלות רעיונות שונים הקיימים לטיפול והתמודדות. אולם ננסה להגיע למבט אחד קצר אך יסודי מאד הנשקף מתוך הפרשה.

 

המושג "שכנים", מתחלק לשני מושגים בעלי השפעה טובה או רעה, הכל תלוי בבחירה הרצויה.

 

השכנוּת שעליה אנו רגילים לדבר, היא החיכוך התמידי והיומיומי עם שכנינו בבנין, ברחוב, בבית הספר, ב"חדר או בבית הכנסת, כאשר - כולנו מודעים היטב להשפעות הטובות והרעות, הנובעות מחברה טובה או רעה.

 

אולם ישנו מושג של "שכנוּת" - במובן הרחב של המילה, שהוא קיומינו בתוך "חברה" מסוימת, גם אם אין לנו כל קשר אישי או ישיר עימה. ולדוגמה, אנו קיימים בתוך "חברה מערבית", [שאפשר לקרוא לה מתקדמת, או נסוגה]. שכנות זו, עם קהל זה, הנראית כאינה משפיעה, נזקה רב בהרבה מנזקי השכן בבנין. את נזקי השכנות הרחבה, קשה יותר למגר, קשה יותר לאתר למקד ולמדר את הגורמים, ולהישמר מהם.

 

ובעיקר, חוסר ההכרה בנזק האיטי והמתמשך של שכנות רחבה זו, גורם לזלזול בהתייחסות הרצינית הנדרשת.

 

אם מדברים על ה"בעיה של הדור" - זו הבעיה.

 

וכדי שלא נגרום עוול לילדינו, אנו חייבים להודות בפה מלא בלחש או בקול כי הבעיה היא לא רק של הילדים אלא גם שלנו, ולעיתים –בעיקר שלנו. אנחנו, איננו יודעים כיצד להתמודד עם ההשפעה הסביבתית הבלתי ניתנת לשליטה.

 

מעולם, בכל דור ודור, לא היה ילד "שכן" של כל העולם כולו.

 

היה שכן אחד רע, היה שכן אחד בעל השפעה שלילית, והיה עוד שכן שאולי סתם כך לא רצו ההורים שנתחבר עימו. אולם ידענו מי הם השכנים, מה נזקם וממי עלינו להישמר.

 

היום, כל העולם "שכן" של כל העולם, כולם יודעים על כולם, כולם מכירים את כולם, וקשה למדר את מוקד הבעיה.

 

אולם, גם על דברים כאלו, חדשים, יש לתורה מה לומר ויש לנו "מעשה אבות –סימן לבנים".

 

עניני שכנוּת טובה ורעה, פרוסים לאורך פרשיות התורה שאנו קוראים ועוד נקרא, בשבועות אלו. ומאמר חז"ל "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים" [תנחומא], מחייב לבדוק היטב את דרכם של אבותינו, בדרך ניהול ענייני השכנוּת והחברות בראי ההשקפה החינוכית - תורנית.

 

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: (י"ב א') וטעם להזכיר "ארצך ומולדתך ובית אביך", כי יקשה על האדם לעזוב ארצו אשר הוא יושב בה ושם אוהביו ורעיו וכל שכן כשהוא ארץ מולדתו ששם נולד, וכל שכן כשיש שם כל בית אביו, ולכך הוצרך לומר לו שיעזוב הכל לאהבתו של הקב"ה (רמב"ן)

 

אברהם אבינו "נשלח" מארצו וממולדתו.

 

בציווי "לך לך", עוזב הוא את מולדתו, את השכנוּת בה גדל וחי. אברהם מגיע למצרים ושם הוא מוצא "אוירה" של "והרגו אותי ואותך יחיו". –שכנים - !?

 

בשלב הבא הוא "נפרד" משכנותו של "לוט" - "הפרד נא מעלי". –שכנים - !? וכן הלאה לאורך כל הפרשיות, בהגיעו לגרר "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". שילוח הגר עם בנה ישמעאל שאינו "חבר טוב" ליצחק. חוסר שביעות רצונו של אברהם מבנות הארץ. עניני "סדום ועמורה" ועוד ועוד בעיות שכנות מסוגים שונים ומגוונים.

 

אך, תחילת כל הנושא, בציווי "לך לך". ובמילים אלו, מתווה הקב"ה דרך לאברהם, וממנה יוצאת ובאה הדרך לכל הדורות כולם, וגם לדור שלנו, כדברי רש"ר הירש:

 

".. . רוח זו, מטפחת את אמונת השוא בסמכותו הבלעדית של הרוב. בסופו של דבר, כל ערך מקודש בעיני הרוב, נערץ ונקדש גם בעיני כל יחיד. והנה, אמת, שומה על הציבור לייצג ערכים נעלים, ומתוך הנחה זו גם היהדות מייחסת חשיבות לכלל ואוסרת לפרוש מן הציבור.

 

א ו ל ם בראשית היהדות נאמר: "לך לך" !!! לך לעצמך !!! והרי זה ערך נעלה עוד יותר !!!אין איש רשאי לומר: "אני צדיק וישר, בהתאם לאופנה". כל אדם אחראי על עצמו כלפי ה'. אם יש צורך בדבר, ושיטת הרוב אינה אמת, עבוד את ה' לבדך !!!הנה, זו ההכרה שנדרשה מאברהם כנקודת מוצא ליעודו וייעוד עמו. אמת, האדם קשור בקשר אמיץ לארצו ולמשפחתו, אולם קשרינו אל ה',

 

יהיו חזקים ואמיצים מקשרינו למולדת ולמשפחה. איך יכולנו להתקיים, ואיך נוכל להתקיים, אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב, להיות במיעוט. "יהדות על פי רוח הזמן"!! המחאה החריפה ביותר על כך, היא המצווה ראשונה שנאמרה לאברהם "לך לך". שעה שהעולם כולו ביקש להתיישב ולקנות זכויות אזרח, הוא ויתר על מולדתו וזכויותיו האזרחיות, ברצונו החופשי הפך לגר,

 

וכפר בפה מלא בכל אלוהי הגויים. אכן, לשם כך דרוש אומץ לב ואמונה שלימה באמת הפנימית, ובהכרת הק-ל שבלב. לשם כך דרושה ההכרה היהודית, וזה היה הניסיון הראשון שהוטל על אברהם אבינו".

 

ההיקשים ברורים.

 

יסוד ושורש העניין טמון איפוא בחינוך יהודי אמיתי, לסולם עדיפויות.

 

עלינו לברר בראש וראשונה בחשבון נפש אישי האם ברור לנו מה הוא סדר העדיפויות היהודי כיצד מסדרים את ה"דברים החשובים" הבאים לפי סדר כרונולוגי ומי מהם הוא בעל העדיפות הגבוהה יותר:

 

בית !?

לאום !?

עם !?

שכונה !?

פרנסה !?

פטריוטיות !?

קיום תורה ומצוות והקשר המתחייב עם הבורא !?

בילוי !?

צבא חזק !?

בחר/שנה/סדר/הוצא/הוסף/כראות עיניך...

 

אם נצליח להנחיל ולהשריש בלב ילדינו, את סדר הדברים האמיתי, ולא נגרום לעצמנו להיסחף אחרי כל הקוסם והנוצץ. אזי גם בליבם פנימה יוחדר ויובן, כי אמנם הכל חשוב מאד. אך הבסיס והיסוד הוא "לך לך": עבודת ה'. והמבחן האישי שלך כלפי הבורא הם –מעל לכל. זו הנחת אבן היסוד לחינוך יהודי נכון גם בזמנים "איומים" כשלנו.

 

נקודת היסוד היא "סדר עדיפויות" החינוך לעדיפויות ישאר תמיד כבסיס להיות האדם "יהודי". זה יוכל להיות הבסיס לארסנל הנשק של הילד כנגד כל מה שהוא יודע ויידע יראה וישמע.

 

לסיכום :

  • הדור שלנו הוא אכן שונה מאד מהדורות הקודמים
  • אחד מהשינויים הגדולים הוא היכולת של כולנו להיות "שכנים" של כל העולם
  • שכנות רחבה ולא ממוקדת יוצרת בעיה של זיהוי מוקדי ההשפעה השלילית
  • יסודו של העם היהודי בנוי על "לך לך", האומץ להיות אפילו בודד, אך עבודת ה', היא בדרגת עדיפות לפני כל דבר אחר.
  • חינוך לסדרי עדיפויות נכון מהווה הגנה מפני "רוחב ההשפעה".

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד