מזל טוב

כל אדם נולד תחת השפעה אסטרולוגית, זרימת אנרגיות מסוימת שמשפיעה על פרטים רבים בחייו – אישיות, נסיבות, פוטנציאל. לשילוב הזה אנחנו קוראים "מזל" – מערך כוכבים מסוים. אבל, "מזל" הוא גם "גורל" – כמו שאנחנו מאחלים במלים "מזל טוב".

 

מזלו של האדם קבוע מראש מרגע לידתו. אבל בפרשת לך לך, מוציא האלוקים את אברם החוצה ואומר לו: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם…" האלוקים משנה את שמו לאברהם, ובאופן מטפורי מרומם אותו מעל לכוכבים, ומשנה את מערך גורלו.

 

מדוע היה אברהם זכאי לטיפול מיוחד כזה? באותם ימים, האמונה השלטת בעולם הייתה עבודת אלילים. אברהם ראה את השקר שברעיון הזה, ורומם את עצמו מעל לנורמות החברתיות. בתמורה להתעלות המיוחדת שלו, גמל לו האלוקים במידה כנגד מידה, ורומם אותו מעבר למערכת הטבעית – מעל לכוכבים.

 

הדבר קבע עיקרון נצחי – עם ישראל נמצא מעל למזל. אנחנו לא צריכים לקבל את הגורל שנקבע על ידי הכוכבים כגזירה שאינה ניתנת לשינוי. ההיסטוריה מוכיחה זאת: עם ישראל שרד את האימפריות הגדולות כמו היוונים והרומאים. אפילו בימינו, הצלחנו נגד כל הסיכויים, להקים מדינה משגשגת המוקפת באויבים.

 

מעבר לרמה הטבעית, לרעיון הזה יש גם השלכה רבת עוצמה על חיינו האישיים. התלמוד מספר שנגזר גורלה של בתו של רבי עקיבא למות ביום חופתה. בסעודת הנישואין, תקעה הכלה באופן סתמי את סיכת הראש שלה לתוך חור בקיר שמאחוריה – ובלא יודעין הרגה את הנחש שהתכונן להכיש אותה. אחר כך, כשנמצאה גופתו המתה של הנחש הארסי, הבינו בני המשפחה את הנס שאירע לכלה, וביקשו ממנה לשחזר את אירועי אותו היום. היא סיפרה שבאמצע מסיבת החתונה היא הבחינה בעניים שעומדים בחוץ, לקחה את המנה האישית שלה ונתנה אותה להם. גילוי נדיר של אנושיות!

 

אז כאן אנחנו רואים את העיקרון בפעולה: התנהגותה הבלתי-רגילה של האישה הזאת ביומה הגדול, רוממה אותה מעבר למערכת הקבועה מראש, שינתה את מזלה והצילה את חייה.

 

אם רק נרצה – גם אנו נוכל לעשות זאת.

[אש התורה]