זיווג מוצלח ?!

זוגות זוגות אל התיבה, ציווה הקב"ה את נח, ומאותו רגע החלו הזוגות לזרום אל התיבה, חרקים ועופות, יונקים וטורפים, זוחלי ופרוקי רגליים, כולם באו אל התיבה להינצל מן המבול המאיים לבוא.

 

בעוד נח עסוק באירוח הזוגות, לסדר לכל זוג מקום הולם, נשמעו דפיקות על דלת התיבה, "'שקר" הגיע וביקש להיכנס.

 

מי אתה?ומה אתה רוצה?" התעניין נח.

 

"אני השקר, וברצוני להיכנס אל התיבה שבנית!" הציג מר שקר את עצמו.

 

"לתיבה שלנו נכנסים רק בזוגות" הצהיר נח ושילח את השקר אל הרחוב המעונן.

 

הלך השקר וחיפש לו בת זוג.ובדרכו פגש את גברת "מזלרע" ("פחתא, בלשון חז"ל, נזק או קללה).

 

הגברת גילתה התעניינות במעשיו של אדון "שקר" וביקשה לדעת מהיכן בא. סיפר לה השקר כי הגיע מתיבתו של נח וכי לא קיבל רשות כניסה בגלל שאין לו בת זוג.

 

"התסכימי להיות לי לבת זוג?" הפתיע ה"שקר" את גברת "מזלרע" בהצעה שלא ציפתה לה.

 

"ומה תיתן לי בתמורה?" גילתה הגברת חוש מסחרי.

"נחתום הסכם, שמהיום את מקבלת את כל מה שאני מרוויח!"

 

הסכימה והייתה לו לבת זוג. ויחדיו נכנסו אל התיבה שהפעם נפתחה בפניהם לרווחה.

 

אחרי המבול, כשיבשה האדמה וכל הזוגות יצאו מן התיבה, חזר אדון "שקר" לעבודה.

היה "שקר" עובד קשה ומרוויח יפה, אבל "מזלרע" הייתה לוקחת את הכול (השקר מרוויח והמזל הרע לוקח).

 

"היכן הכסף?היכן האוצרות?" התרעם אדון שקר כשנכנס הביתה, "למה הכול נעלם?".

– "סיכמנו!" אמרה "מזלרע" והניחה ידה על מותניה, סיכמנו שכל מה שאתה מרוויח אני מקבלת.

 

שתק ה"שקר" ולא היה לו מענה.

 

ומאז, כל מה שאדם מרוויח בשקר הוא מפסיד במזל רע

 

[עלון 'שלום לעם']