הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה

"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר כ"ט)

 

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו ואינו מחג הסוכות אלא רק סמוך לו.

ונקרא שמיני עצרת כי עצורים ביום זה מעשיית מלאכה והוא יום השמיני אחרי יום הראשון של חג הסוכות.

ועוד: שעצרתי אתכם אצלי. משל למלך שהזמין את בניו לסעודה 7 ימים. כיוון שהגיע זמנם ללכת אמר להם בבקשה ממכם עיצרו עימי עוד יום אחד – קשה עלי פרידתכם.

 

שמחת תורה

נקרא כך משום השמחה הגדולה על סיומה והתחלת קריאתה מחדש של התורה ביום זה.

בארץ ישראל שמחת תורה היא ביום שמיני עצרת (ובחו"ל ששמיני עצרת, ככל החגים, הוא 2 ימים – קבעו את שמחת תורה ביום השני).

 


מהלכות שמיני עצרת

  • בקידוש ליל החג אומרים ברכת "שהחיינו" כיוון, שכאמור, שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו.
  • אין אוכלים בסוכה (ויש איסור בכך שנאמר "לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו").
  • לפני תפילת מוסף אומרים "תפילת גשם" ומתחילים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת מוסף.

מנהגי שמחת תורה

  • שישו ושמחו בשמחת תורה
  • בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועושים איתם שבע הקפות סביב הבימה ובכל הקפה רוקדים ושרים ואומרים פיוטים בשמחה גדולה.
  • בהרבה קהילות נוהגים לקרוא בתורה בליל שמחת תורה.
  • בקריאת התורה בשחרית קוראים פרשת "וזאת הברכה" ומעלים את כל הציבור, אף הנערים הקטנים, לברך על התורה. לכן חוזרים כמה פעמים על הפרשה. ומנהג בני ספרד לחזור הקריאה "ולאשר אמר" כמה פעמים והנערים עולים לתורה וכל אחד קורא לעצמו.
  • אחד מן הציבור עולה לברך על התורה עם כל הנערים הקטנים שאינם יכולים לברך לבדם ופורסים מעליהם טלית כחופה.
  • קוראים לתלמידי חכמים לסיים ולהתחיל את התורה. המסיים נקרא "חתן תורה", והמתחיל נקרא "חתן בראשית".
  • כדי להראות שחביבה עלינו התורה כדבר חדש ולא כחוק ישן, לכן מיד כשמסיימים לקרוא בספר דברים – מתחילים לקרוא בספר בראשית, וקוראים מ"בראשית" עד סוף "ויכולו".
  • שמחים בשמחת תורה ועושים בה סעודה ומשתה לסיומה של תורה, וחתני התורה מזמינים את הקהל למשתה ושמחה.