הלכות חול המועד

"אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש" (ויקרא כ"ג)

 

אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה. (מסכת חגיגה)

 

ימי החג שבין יום טוב ראשון ליום טוב אחרון נקראים חולו של מועד. ויש מלאכות רבות שמותר לעשות בהם כבימי חול, ויש הרבה מלאכות שאסור לעשות בהם כביום טוב, כדי שלא יהיו כשאר ימי חול שאין בהם כל קדושה.

  • ימי חול המועד חייבים בהם בשמחה.
  • חייבים לכבד את חול המועד במאכל ובמשתה ובמלבושי חג שלא ינהג בהם מנהג חול.
  • מצוה לקבוע סעודה עם פת אחת בלילה ואחת ביום (בסוכה), ומצוה להרבות בבשר ויין.
  • נוהגים שתהא מפה פרוסה על השולחן כמו ביום טוב.
  • לא יברך את חבירו כבימי חול אלא בברכת חג, כגון: "מועדים לשמחה".
  • אין מניחים תפילין בחול המועד.

 

 

ששה סוגי מלאכה מותרים בחול המועד:

  • לצורך אוכל נפש במועד.
  • דבר האבד.
  • מעשה הדיוט.
  • צרכי הרבים.
  • הפועל שאין לו מה לאכול.
  • צרכי מצוה.

 

א. אוכל נפש

  • כל מלאכה שהיא לצורך אוכל נפש לימי המועד מותר לעשותה.
  • בכלל מלאכת אוכל נפש כל טיפול בגוף האדם. לכן מותר לעשות כל טיפול רפואי, וכן להתרחץ להסתרק ולהתאפר וכו'. וכן מותר לתקן שימשה שנשברה כשבחוץ קר, ולתקן תנור חימום לצורך המועד.
  • אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד אע"פ שהן צורך הגוף, וכן אסור לכבס בגדים, כי חובה לעשות פעולות אלה בערב החג לכבוד החג.
  • בגדי קטנים ובגדים שדרכם להתלכלך הרבה כגון ממחטות ומגבות – מותר לכבסם.
  • המנהג שלא ליטול ציפורניים בחול המועד אלא אם כן נטלן בערב החג.

 

ב. דבר האבד

  • כל מלאכה אשר אם לא יעשנה בחול המועד יש חשש סביר להפסד מרובה – מותר לעשותה. ויש לעשותה בצינעא אם אפשר.
  • עובד שאם לא יופיע לעבודתו יש חשש שיפטרוהו מותר לו לעבוד בחול המועד, אבל חובה על העובד להשתדל לקבל חופשה במועד.
  • כתיבה היא מן המלאכות האסורות בחול המועד, אבל יש מתירים לכתוב חידושי תורה שמא ישכחם והרי זה דבר האבד.
  • מותר לצלם בחול המועד, אבל אסור לפתח הפילם.

 

ג. מעשה הדיוט

בשאר מלאכות שאינן צורך אוכל נפש, אבל הן צורך המועד, מותר לעשותן רק מעשה הדיוט ולא מעשה אומן.

מעשה הדיוט הוא: שאדם שאינו אומן, דהיינו שאינו מהיר במלאכה זו, עושה אותה כדרכו, בלי שינוי.

  • אומן שעושה את המלאכה, צריך לעשותה ע"י שינוי.
  • לכן אם נקרע לו בגדו או נתלש לו כפתור: האיש שאינו אומן בתפירה – תופר כדרכו, והאשה – שנחשבת אומן בתפירה, תופרת ע"י שינוי.
  • אסור לתת לסנדלר לתקן נעליים ואסור לתקן מכונות ע"י מכונאי שזהו מעשה אומן.

 

ד. צרכי הרבים

  • עושים כל צרכי רבים בחולו של מועד
  • לכן מותר לתקן את הדרכים וכן לתקן מכוניות שבשרות ציבורי.

 

ה. פועל שאין לו מה לאכול

  • מי שאין לו מה לאכול מותר למסור לו כל עבודה כדי שירויח ויוכל לקנות למאכלו ולמאכל בני ביתו.

 

ו. מלאכה לצרכי מצוה

  • מותר לעשות מלאכה לצורך מצוה כשהיא לצורך החג ואפילו אם היא מעשה אומן.
  • מותר לבנות סוכה לעצמו ולאחרים.
  • מותר לעשות מעקה לגג.


מדברי חז"ל על חול המועד

  • אסור לעשות מלאכה בחולו של מועד כדי שיהיו אוכלים ושותים ויגעים בתורה.
  • כל העושה מלאכה בחולו של מועד
  • כאילו עובד עבודה זרה.
  • המחלל את חולו של מועד – אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא.
  • המחלל את חולו של מועד .
  • מעלים עליו כאילו חילל את השבתות.
  • כוונת השי"ת בנתינת המועד היתה כדי להידבק ביראתו ואהבתו ולעסוק בתורתו התמימה.
  • אמרו חכמינו: "הלכות חולו של מועד אין למדים זו מזו ואין דנים בהם דבר מדבר", לכן יש לשאול ולברר בכל מלאכה אם היא אסורה או מותרת, ויש לברוח מפני היתרים כאילו שיש בהם משום זלזול המועד.