הלכות חג הסוכות

הלכות סוכה

עשיית הסוכה זמן עשייתה מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בהכנות לעשיית הסוכה כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל" – ממצות יום הכיפורים למצות סוכה. מצווה להשלים את הסוכה ביום המחרת כי "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". רק בערב שבת לא יעשנה אלא עד חצות היום. סוכה העשויה משנה שעברה, או שנעשתה לפני 30קרא עוד...

הלכות נטילת ארבעת המינים

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג)   א.  נטילת הלולב וברכתו מצות "עשה" מן התורה לקחת ארבעת המינים ביום הראשון. בשאר ימי החג מצוה זו היא מדרבנן. מצות ארבעת המינים היא שיקח אחרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתיקרא עוד...

החג – ימיו דיניו ומנהגיו

א.  ליל החג מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום טוב" כבכל חג, ואם חל בשבת מברכים "להדליק נר של שבת ויום טוב". מדליקים את הנרות בסוכה, ובסוכה קטנה, או כשנושבת רוח בסוכה ובפרט בשבת שאסור לטלטל בה את הנרות – ידליק בבית. כשכבר ודאי לילה מברך על כוס יין קידוש של יום טוב. שיעורקרא עוד...

הלכות חול המועד

"אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש" (ויקרא כ"ג)   אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה. (מסכת חגיגה)   ימי החג שבין יום טוב ראשון ליום טוב אחרון נקראים חולו של מועד. ויש מלאכות רבות שמותר לעשות בהם כבימי חול, ויש הרבה מלאכות שאסור לעשות בהם כביום טוב, כדיקרא עוד...

הלכות הושענא רבא

היום השביעי של חג הסוכות נקרא "הושענא רבא", על שם התפילות הרבות שאומרים ביום זה שהמילה "הושע – נא" חוזרת ונשנית בהם פעמים רבות. יש נוהגים ללבוש בגדי לבן ומרבים בנרות כמו ביום הכיפורים. נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה ואומרים "תיקון ליל הושענא רבא", וקוראים משנה תורה (ספר דברים) ואומרים כל ספר תהילים.קרא עוד...

הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה

"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו" (במדבר כ"ט)   שמיני עצרת שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו ואינו מחג הסוכות אלא רק סמוך לו. ונקרא שמיני עצרת כי עצורים ביום זה מעשיית מלאכה והוא יום השמיני אחרי יום הראשון של חג הסוכות. ועוד: שעצרתי אתכם אצלי. משל למלך שהזמין את בניוקרא עוד...

הלכות משיב הרוח, ותן טל, ויעלה ויבוא

בחול המועד אומרים בתפילה יעלה ויבוא. החל משמחת תורה מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם. מה הדין אם שכחתי, מה הדין אם לא אמרתי או אם נזכרתי באמצע התפילה?

דיני כשרות באתרוג

שיעורו על האתרוג להיות לפחות כגודל ביצה, כ-58 סמ"ק.   ראוי לאכילה האתרוג צריך להיות ראוי לאכילה כלומר שיהיה בו היתר אכילה. לכן אתרוג שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, של עורלה, טבל או שביעית – פסול.   שאינו מרוכב אתרוג שהרכיבו עם עץ אחר (בדר"כ לימון) פסול.   קליפה קליפת האתרוג צריכה להיות שלמה, ללאקרא עוד...