הדמעות החלו לזלוג במורד לחיי...

נגינת השבת ששינתה את אורח החיים. הייחודיות של שירת השבת בשונה משירת הגויים. קווים זעירים על הזמירות הייחודיות של שבת קודש.
הגדל

נגינת השבת ששינתה את אורח החיים. הייחודיות של שירת השבת בשונה משירת הגויים. קווים זעירים על הזמירות הייחודיות של שבת קודש.

 

פגשנו בו בישיבת אור שמח המחודשת, בשכונת עזרת תורה הירושלמית.

 

הוא נראה כאחד שזה מקרוב בא, ומעט עלעול בעברו מגלה לנו שהיה זמר מוערך מאד בעבר,. הוא עזב הכל מאחוריו עד כי חובש הוא היום את ספסלי ביהמ"ד יומם ולילה. בשעות הפנאי המעטות שנותרו לו הוא מתעסק בנגינה יהודית, אבל בעיקר בניגון אחד שמושך אותו כל העת.

 

מהו הניגון שכה נמשכת אליו? – שאלנו.

 

לפני כמה שנים התלויתי לחבר, שביקשני לבוא לשבת התחזקות בירושלים. באותה עת הייתי מסודר בחיי; הופעותי היו בשיאן; הלחנים החדשים היו מנת חלקי; וראיתי את עתידי הורוד לפני כאחד ממובילי הזמר העברי של שנות האלפיים...

 

מה שהביא אותי להענות להצעת החבר היו הלילות, שגרמו לי קשיי הירדמות של ממש. מידי לילה בעלותי על יצועי חשתי תחושת ריקנות מאין כמותה, ולא הבנתי את פשרה. הן ההצלחה מאירה לי פנים בכל הליכותי ומה לי ולתחושת הריקנות?!

 

אותו ליל שבת היה הלילה הראשון בשנותי האחרונות שבו הלכתי לישון מתוך סיפוק אמיתי של ממש.

 

הצטרפתי לחברי והגעתי לשבות שבת בישיבה. ראש הישיבה, הרה"ג משה רחלזון שליט"א, קיבלני במאור פנים יחודי. ובכל זאת, לא יחסתי חשיבות מיוחדת לטוב ליבו. הבחירה שעשה, לשלוח אותי לסעודת השבת בבית אחד משכניו, היא היתה גשר ההצלה בעבורי, שכיום אני מבין עד כמה הוא היה מכוון משמים.

 

הגענו לשולחן השבת. בכיסי היו עדין חפיסת סיגריות וכמות של שטרות. חשבתי שאם הם טמונים עמוק בכיסי ואיש אינו מבחין בהם, אין כל בעיה... לאחר הקידוש ונטילת ידים הגיע הרגע המיוחל... המשפחה כולה בצוותא החלה לשיר את השיר 'קה אכסוף', במנגינתו העריבה של הרבי מסלונים זיע"א. שני הילדים הקטנים עלו לטונים גבוהים, וניתן היה לנסר את הרגש באויר. ולפתע, בלי כל הכנה, הדמעות החלו לזלוג במורד לחיי...

 

בעל הבית שהבחין בכך, שאל אותי אם קרה לי דבר מה. אמרתי לו, שאני רגיש בעיני ואין כל בעיה... אך הדמעות הלכו והתרבו... 'ויהיו רחמיך... רחמיך מתגוללים על עם קדשך...', הילדים עם האב יחדיו שרים בלהט, ובנות הבית מאזינות בהתרגשות כאילו זו הפעם הראשונה בה מושר השיר בביתם...

 

כל הסכרים בליבי נפרצו וגמרתי אומר להשתייך לאנשים הללו. כל שנותר בליבי הוא להתחנן ולבקש שיהיו רחמיו של הבורא על עם קדשו... לסייע בעדי לחזור למוטב.

 

מאז הצלחתי להשיב גם את אחי, ושנינו כיום שוקדים על אמרות התורה ברוב שעות היום. וכל אימת שיש לנו קושי מסוים – אנו מיד מפזמים 'ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קדשך...' במנגינה העריבה שאימצנו עמוק לליבנו.

 


 

זהו סוד הקסם של זמירות השבת, המביאים את שולחן השבת – בכל בית יהודי – למחוזות אחרים, גבוהים ונישאים במעלתם.

 

בכל בית מתהלכים סיפורים סביב שולחן השבת וההווי המשפחתי, אך המאחד בין כולם הוא, שזמירות השבת הביאור את בני הבית לאחדות מופלאה, לאחווה שוררת ולרגעי ההתעלות. כל אלה מביאים את בני המשפחה לגבהים רמים.

 

בספר 'מאור ישראל' מסופר על הגאון רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, שהיה שמח מידי שבת כאילו זו הפעם הראשונה שזכה לקדושת השבת. ושום סיבה שבעולם, לא היה בכוחה להפריע את שמחתו. סיפרה בתו, שבתקופת מגוריהם בבודניב הם גרו זמן מה בבנין משותף. באחת מן השבתות, עת ישב לסעודת הבוקר, והיה שרוי בשמחה גדולה, נודע ששכן שגר באותו בנין, בקומה אחת עם האדמו"ר, נפטר לבית עולמו. ובני משפחתו הקימו קו לזעקה. האדמו"ר, שבאותה שעה היה עסוק בשיריו, לא הבחין כלל במה שנעשה בדירה הסמוכה.

 

לאחר שעה קלה נכנסה הרבנית ע"ה וסיפרה לאדמו"ר את אשר קרה לשכנו, שהיתה לו קירבה משפחתית לרבנית. היא ביקשה ממנו להימנע מלשורר, בהתחשב במצבם המיוחד של השכנים, שעלולים היו לראות בשירה באותה שעה פגיעה בכבוד הנפטר. האדמו"ר השיב, שבעצם יום השבת הרי אין באפשרותו לעזור בכלום לענייני הנפטר, ואם כן, אם תימנע ממנו שמחת השבת יהיה זה הפסד ללא תמורה, ואין הוא רוצה להפסיד אף שבת, שכן מי יודע אם יזכה לעוד שבתות. ובעזרת ד', במוצאי שבת, יעשה כל שבאפשרותו לכבוד הנפטר, ותוך כדי דיבור חזר לשורר כאילו לא אירע דבר...

 

מודז'יץ והניצוץ היהודי

על הרבי מוודז'יץ זצוק"ל מסופר עד כמה גדול כוחה של הנגינה המודז'יצאית, ששיאה בזמירות השבת. זקני החסידים היו אומרים, כי כל מי ששמע את זימרתו של הרבי הזקן, על כורחו היה בא לידי הרהור תשובה, כי בכוח ניגונו היה הרבי חודר לליבות השומעים עד לפני ולפנים, לעומק שאי אפשר להגיע אליו בשום דרך אחרת. וכל מי שעדין קיננה בו נקודה יהודית טהורה, על כורחו היה מזדעזע ומתרגש כאילו שמע בת קול מהר חורב.

 

סיפרו חסידי מודז'יץ מעשה שהעיד על גודל כוחם והשפעתם של הרבי מודז'יץ ונגינתו.

 

הרבי הזקן, רבי ישראל, התגורר כידוע בקרבת המבצר הרוסי פולני 'איבנגורוד' שלידי העיירה מודז'יץ. שם, בעיירה הקטנה, הקים את חצרו, אליה נהרו חסידיו ואוהדיו כדי לבלות עם רבם בעולם של רוחניות והתרוממות של תורה ונגינה. אל שיא התרוממות הנפש, שגבלה ממש במסתורין, הגיעו במודז'יץ בשבת בין הערביים, בשעת סעודה שלישית. בבית המדרש הגדול שררה אז אפילה מעובה. החסידים עמדו צפופים, ובעיניים עצומות שמעו וספגו את הצלילים השמימיים, השופעים מפי הרבי. הרבי זימר ביחידות את ניגוניו שהלחין בעצמו, "בני היכלא", "ידיד נפש" ו"מזמור לדוד". גם מחוץ לבית המדרש צבאו מאות אנשים על החלונות, ביניהם גם בלתי יהודים רבים, שעמדו והאזינו לניגון מקורי זה של נגינת מודז'יץ.

 

במבצר הסמוך שירת קצין בכיר בתוך מנהלה ומנצחה של תזמורת הגדוד. הוא היה יליד טומסק ממוצא יהודי, אבל הוא עצמו כבר שכח לחלוטין את מוצאו היהודי. גם לא ניכר עליו שום סימן חיצוני שיעיד על יהדותו.

שבת אחת, לפנות ערב, עבר מנצח התזמורת ליד בית מדרשו של הרבי ממודז'יץ, ושמע את הנגינה המיוחדת במינה. הקצין הרוסי הוקסם כל כך מן המנגינה, עד כי חמק חרש לתוך בית המדרש, שם לא הבחין בו איש בשל החשיכה, ובלע בצמא את הצלילים המופלאים באין יכולת להינתן ממקומו.

 

כאשר הועלה האור בבית המדרש וראו את האורח, קמה המולה מסביב וכי קטנה היא זו, שמנצחה של תזמורת המבצר נמצא כאן?! בעוד הכל מביטים בו משתאים ומשתוממים, פנה הקצין אל אחד החסידים, וביקשהו לגשת אל הרבי ולומר לו, כי הוא מבקש להתקבל אצלו לראיון. הרבי ניאות לקבלו אחרי הבדלה בדירתו.

 

כשנכנס אל הרבי, פרץ הקצין בבכי ואמר: "רבי קדוש, הורי היו יהודים ממרכז רוסיה, אולם אמי המירה את דתה עם כל ילדיה. כבר מזמן שכחתי לחלוטין ממוצאי היהודי, אולם ניגונו של הרבי עורר בי את הנשמה היהודית. וככל שהאזנתי לניגון הרבי, כך נתעורר בי יותר ויותר הרגש היהודי. רבי קדוש, הריני חש ומרגיש כי יהודי הנני ועז רצוני להיות יהודי, אני זקוק לעזרתו ולהשפעתו הרוחנית".

 

הרבי עודד את הקצין בדברי נועם, ולבסוף שאלו אם עדיין זוכר הוא איזו מילה יהודית מתוך תפילה כלשהי. לא, רבי – השיב – כבר שכחתי הכל. אני זוכר רק את שתי המילים 'ברוך אתה'...

'טוב טוב' שמח הרבי, 'בשתי המילים האלה יש אוצר יקר. לך שוב לביתך, ומידי בוקר כאשר תקיץ משנתך תאמר כמה פעמים 'ברוך אתה', וכעבור שבוע תשוב אלי שנית'.

 

מנצח התזמורת יצא מלפני הרבי מעודד, כאילו ננפחה בו נשמה חדשה. אך קצרה רוחו מלחכות עד סוף השבוע, וכעבור יומיים כבר חזר אל הרבי, והפעם יחד עם אשתו. רבי קדוש, עשיתי כאשר ציווני, גם אשתי אומרת כל היום 'ברוך אתה', אבל אנו מרגישים שאין די בזה, נחוץ לנו יותר מזון רוחני. הרבי קיבל את שניהם בסבר פנים יפות. קודם כל ציווה עליהם למעט ככל האפשר בחילול שבת, ובכלל שישתדל בשבת להימנע מכל מלאכה פרט לחובת השירות המוטלת עליו. הקצין הבטיח לקיים את דברי הרבי. קמעה קמעה החלו להתנהג כיהודים, הקפידו על כשרות, והאשה הדליקה נרות שבת ככל בת ישראל. לעיתים קרובות היה מנצח התזמורת מבקר בבית הרבי, קולט את ניגוניו ומנצל אותם לצרכי תזמורתו. כאשר נזדמנו אל המבצר אורחים חשובים מוורשה או מפטרבורג ניגן לפניהם מארשים ונעימות של הרבי ממודז'יץ. אלה עשו רושם עז, עד שה"שררות" המכובדים שיבחוהו והיללוהו על כך.

 

בעזרת הניגונים הנפלאים, ששמע מפיו של הרבי, הצליח מנצח התזמורת לשבור מחיצות בכל מקום וענין, ומאז לא הסתיר עוד את יהדותו. כאשר נולד לו בן, הביא את הרבי יחד עם מנין יהודים אל המבצר, שם הוכנס הילד בבריתו של אברהם אבינו, כשהרבי ממודז'יץ משמש כסנדק. מפקד הגדוד נעשה מאז אוהד נלהב של הרבי ונגינתו, וכאשר עמד הרבי להשיא את אחד מנכדיו, הרשה המפקד למנצח התזמורת להעמיד את תזמורת המבצר לרשות החוגגים. ולא זו בלבד, לא שהמפקד בעצמו בא להשתתף בשמחה. הוא גם שלח פלוגת קוזאקים מול המבצר לשמור על הסדר בין אלפי האורחים שבאו לחתונה – זה כוחה וזו השפעתה של נגינת מודז'יץ.

 

שרשי הניגון...

זאת יש לדעת, כי הניגון היה כל כולו ניגון בלבד, ללא שירה וללא מילים... ניגון על טהרת הנגינה, אי אפשר לנגנו בפה של בשר ודם, אלא אם כן נוטלים מן הפה את הפה'איות, ומן הלשון את הלשונ'יות ומן החיך את החהכ'יות, והניגון עולה מן הלב מערבב מתוכו טיפין טיפין של מוח, כדי שיוכל לעלות בחברותא עם מוחין עילאין, כפי שמוסבר בספרים הקדושים, ואינו מעכב על ידי הפה או הגרון או החיך או השפתיים, כדי שלא לנגוע בגוף גשמי... והוא מצטרף לשירת המלאכים, שכאשר שומעים המלאכים את שירתם של בני אברהם, יצחק ויעקב עולה מכל בית, טהורה כדמעה של ילד, הם נוטלים את השירה בכנפיהם, ומביאים אותה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, והיתר לא ניתן לכתוב...' [רבי דוד זריצקי].

 

קל וחומר, כאשר מדברים על זמירות שיסודן בצור הקודש.

 

 

[מתוך מוסף שבת קודש יתד נאמן]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד