הלכות תפילת יום כפור

תפילת כל נדרי

  • מוציאים ספרי תורה מארון הקודש, ואומרים את הפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהילים צ"ז), ועוברים עם ספרי התורה בין הקהל, וכולם מנשקים ומחבקים את ספרי התורה, ומבקשים מחילה על שפגמו בכבוד התורה ועברו על מצוותיה, ומקבלים עליהם לכבדה וללכת בדרכיה.
  • שנים מחשובי הקהל וספרי תורה בידיהם עומדים ליד החזן עד שגומרים סדר "כל נדרי", אחד מימינו ואחד משמאלו, כמו שנאמר בתפילת משה: "ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד" (שמות י"ז).
  • החזן עם השניים העומדים לידו אומרים "על דעת המקום וכו' אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כי יש עברות שהעושה אותם מתחייב נידוי והרחקה ואסור אז להתפלל עמו. וכדי שנוכל להתפלל איתם ביום הכיפורים באגודה אחת, מתירים את נידויים.
     
  • החזן אומר "כל נדרי" בקול רם, והציבור אומר איתו ביחד בלחש, בניגון המקובל מדור דור. אומרים שלוש פעמים, פעם ראשונה בקול נמוך קצת, ובשניה ובשלישית מגביה קולו יותר ויותר, כאדם הנכנס להיכל המלך לבקש על נפשו, שתחילה ירא מלהתקרב ומדבר בלחש, עד שהוא מתרגל ומגביה קולו להשמיע בקשתו.
  • אחר כך מברכים ברכת "שהחיינו" (כמו בכל יום טוב בשעת קידוש), ונשים שמברכות "שהחיינו" בשעת הדלקת הנרות, לא תברכנה עכשיו. החזן מאריך יותר מכל הציבור, כדי שיענו אמן על ברכתו.
  • מברכים ברכה זו – על קדושת יום הכיפורים ועל מצוות היום – בשמחה גדולה ובהודיה לה', שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הקדוש הזה, כדי שנוכל לשוב בתשובה שלימה לפניו, ולזכות בסליחה וכפרה על כל עוונותינו.

 

 

מצות וידוי

 

איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם

למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא.

והתוודו את חטאתם אשר עשו

(במדבר ה')

 

  • מצוות "עשה" מן התורה שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה.
  • בזמן שבית המקדש היה קיים היה הכהן הגדול מתוודה ביום הכיפורים על השעיר המשתלח לעזאזל לפי שהוא לכפרה על כל ישראל.
  • בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח לכפרה – התשובה מכפרת על כל העבירות.
  • יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכיפורים.
  • מצוות וידוי של יום הכיפורים מתחילה כבר בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים, קודם שיאכל סעודה מפסקת, שמא יחנק בסעודה ח"ו קודם שיתוודה.
  • אף על פי שהתוודה לפני האכילה, חוזר ומתוודה בליל יום הכיפורים ערבית, וחוזר ומתוודה בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה.
  • כל המתוודה בפיו ולא גמר בליבו לעזוב את החטא הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ.
  • צריך לפרט את חטאיו, ויפרט אותם בלחש ולא בקול רם, אבל פירוט החטאים שבנוסח הקבוע שכולם אומרים אותם ("על חטא") מותר לומר בקול רם.
  • צריך לעמוד בעת הוידוי, ולא ישען על שום דבר, וטוב לעמוד שחוח ובראש מורד דרך הכנעה.
  • מכים באגרוף על הלב בכל חטא שמזכירים לאמור: הלב המתאווה הוא הגורם לחטא.


 

קריאת התורה

מספר העולים לתורה:

ביום חול (שני וחמישי) ובשבת במנחה -שלושה

בראש חודש ובחול המועד – ארבעה

ביום טוב – חמישה

ביום הכיפורים – שישה

בשבת – שבעה

 

  • בשחרית קוראים בפרשת "אחרי מות" – שמדובר בה על עבודת יום הכיפורים ומוזכרת בה מיתת שני בני אהרון אשר מתו בקרבתם לפני ה', וכדי שיצטערו העם על מיתת הצדיקים.
  • במנחה קוראים בפרשת "איסורי עריות" כדי שיתרחק אדם מן התועבה ולא יטמא עצמו, ושלא תכרת הנפש מעמיה בעבורן.
  •  מפטירין בספר יונה כדי ללמד לבני אדם שאין יכולים לברוח מלפני ה' וכדי לעורר לתשובה כמו שעשו אנשי נינוה.

 

 

סדר העבודה

בתפילת מוסף אומר החזן בניגון מיוחד "סדר העבודה" – עבודת הקורבנות של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.

השתחויה:

נוהגים להשתחוות ארצה ולכרוע על הברכיים וליפול על הפנים כשאומר בסדר העבודה "והכהנים והעם היו כורעים ונופלים על פניהם".

צריך לפרוס מפה או נייר נגד פניו, כי אסור להשתחוות ופניו על הרצפה.


 

תפילת נעילה

  • חמש תפילות מתפללים ביום הכיפורים, תפילה אחת יתירה מכל שבת וחג, והן: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ו"נעילה".
  • תפילת נעילה היא מיוחדת רק ליום הכיפורים, ונקראת "נעילה" לפי שבאותה שעה ננעלו שערי היכל שבמקדש, ובאותה שעה ננעלים שערי שמים, והיא האחרונה שבתפילות היום.
  • זמנה – סמוך לצאת היום, לקראת נעילת שערי רחמים, ועת חתימת גזר הדין שנכתב בראש השנה לטוב או לרע.
  • מתחילים להתפלל "נעילה" כשהחמה בראש האילנות כשעה ורבע לפני שקיעת החמה, וממשיכים בתפילה ובסליחות עד סיומו של יום.
  • פותחים את ארון הקודש לתפילת נעילה.
  • אומרים "וחתמנו בספר החיים" במקום "וכתבנו בספר החיים".

 

 

קבלת עול מלכות שמים

  • אחרי תפילת נעילה אומרים בקול רם את הפסוקים:

  • "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" – פעם אחת, כדי לקבל עול מלכות שמים שלימה באמונה טהורה לכל השנה.
  • "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – שלוש פעמים, כנגד ה' מֶלֶך – בהווה, ה' מָלַך – בעבר, ה' ימלוך לעולם ועד – בעתיד. ומנהג בני ספרד לומר "ברוך שם" פעם אחת בלבד.
  • "ה' הוא האלוקים" – שבע פעמים, ללוות את השכינה המתעלה מאיתנו למעלה משבעה רקיעים.

 

 
 

תקיעת נעילה

עם לילה בצאת הכוכבים תוקעים בשופר ואומרים "לשנה הבאה בירושלים".

מספר טעמים נאמרו לתקיעה זו:

  • סימן לסילוק השכינה ששרתה עימנו ביום הקדוש שנאמר "עלה אלוקים בתרועה".
  • תרועת ניצחון שניצחנו את השטן בתשובה ובתפילה.
  • תרועת שמחה שזכינו לשוב בתשובה שלימה ונמחלו עוונותינו.
  • זכר לירידתו של משה רבינו מהר סיני עם הלוחות השניים שהייתה ביום הכיפורים.
  • להודיע שהוא לילה ומותר כבר לאכול.

 

"לפני ה' תטהרו"

(ויקרא ט"ז)

 

 

אמר רבי עקביא: אשריכם ישראל –

לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם?

אביכם שבשמים!

שנאמר:

"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (יחזקאל ל"ז),

ואומר: "מקוה ישראל ה'" (ירמיהו י"ז),

מה מקוה מטהר את הטמאים

אף הקב"ה מטהר את ישראל.

(משנה יומא)

 

 

מוצאי יום הכיפורים

  • מתפללים ערבית בנחת ובכוונה ולא בחטיפה ובמרוצה, אבל אין להאריך מפני שיש אנשים שהתענית קשה עליהם.
  • מבדילים על הכוס, ומברכים על הנר "בורא מאורי האש" (כבמוצאי שבת).
  • אין מברכים על הבשמים, אלא אם כן הוא גם מוצאי שבת.
  • אין מברכים אלא על נר ששבת דהיינו שדלק מערב יום הכיפורים, או שהודלק מנר ששבת.
  • מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים אחרי הסעודה בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אחת אל מצווה שניה, לקיים מה שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל".