טל ומטר

שירת האזינו היא שירת הפרידה של משה רבינו מעם ישראל. האיש שכל פרשת חייו היתה מסכת ארוכה של מסירות למען עמו, לא יכול היה להיפרד, בלי להשמיע באזני בני עמו האהוב דברי חיזוק שאמורים היו להוות עבורם צידה רוחנית לימים יבואו.

בשירה זו כלולים דברי נבואה על עתיד העם, החל מכניסתם לארץ ועד לאחרית הימים. השירה כוללת דברי תוכחה, אך גם דברי נחמה משובבי נפש.

השירה פותחת בפסוקי מבוא, הבאים להבהיר את טיבה של התורה. משה רבינו משווה את התורה לטל ולמטר: "יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי " (דברים ל"ב, ב').

אחד הלקחים שניתן ללמוד מההשוואה בין התורה לגשם הוא דרכי ההשפעה של התורה על הבריות.

על פעולת הגשם אמר הנביא: " כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב, כי אם הרווה את הארץ והולידה והצמיחה, כן יהיה דברי " (ישעיה נ"ה, י'-י"א). יש גשמים המפרים את הזרעים שבאדמה, ומכוחם צומח פרי הארץ לגאון ולתפארת. לעומתם, יש גשמים היורדים על סלעים צחיחים שעליהם לא יצמח מאומה. פעולתם מתבטאת רק בריכוך האבן הקשה, ולפעמים גם בניקובה.

המים מהווים משל. הנמשל - השפעת דברי התורה על הנפש - שהם מפרים ומגדלים את לומדיהם כגשם המגדל פירות.

לעתים פעולת המים אינה ניכרת בטווח הקרוב. לעתים נראה, כאילו אבדו גשמי הברכה לריק, שכן הם נבלעו בבטן האדמה. אולם, למעשה, המים מחלחלים בין רגבי האדמה, שם הם זורמים בערוצים סמויים. כאשר פורץ מעיין בישימון, הרי זה הודות לגשמים שנספגו בעבר אי שם באדמה.

תועלת הגשמים אינה ניכרת מיידית. לעתים, נראה, כאילו הגשמים מכבידים ואף מקלקלים. בשעת ירידת הגשם נגרמת טרדה לא מעטה לבני אדם, וקצרי ראות אפילו ימאסו בו. אולם כעבור זמן, מבחינים הכול בטובה הגדולה שהביאו גשמי הברכה בעקבותיהם.

כדרך שתועלת הגשמים להתגלות, כך היא סגולתם של דברי התורה. גם אם השפעתם אינה ניכרת בהווה, הרי היא עתידה להופיע בעתיד, והכול ייהנו מאור התורה.

התורה נמשלת גם למטר וגם לטל. שניהם מרווים את הארץ ומסייעים להצמחת הגידולים. אך בעוד המטר יורד בשטף, הטל יורד בעדינות ובטיפות דקות מן הדקות. סגולתם של דברי התורה, שהם עשויים לרדת בשפע רב כמטר, אך גם לטפטף בעדינות כטל. השוני בצורת השפעתם תלוי באדם המקבל. ליודעי בינה, השפעת התורה הינה בשטף ובעוז, אולם עם זאת, התורה מועילה גם לאלו שאינם מסוגלים לקלוט שפע כה גדול.

הקליטה השונה של דברי ה' התגלתה כבר בעת מתן תורה בהר סיני. את קולו של הבורא שנשמע בעשרת הדברות, לא הכל קלטו בעוצמה שווה. כל אחד קלט את קול ה' בהתאם להכנת כלי נפשו. מאז, המאפיין את דברי התורה הוא השוני בקליטתם. יש הקולטים את דברי ה' בתורה כגשמי עוז, ויש שנהנים מהם כטיפות זעירות של טל. אולם עם זאת, התורה מחיה את הנפשות ומרווה את הצמאון הרוחני של כל המשתוקקים לה.

עבור לתוכן העמוד