ממדי הבנה חדשים

בטרם יפרוס משה בפני העם את מפת העתיד הנורא, מתבקשות מאליהן מלים מספר על הצדק האלוקי. זו שאלת השאלות, שתעלה, תופיע ותרעיד את כל הדורות ובכל הרמות, מאיוב ועד לאושוויץ.

מלבו הכואב של משה נחצב הפסוק:  " הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא " (דברים ל"ב, ד'). משה לא השמיע פסוק זה מיד לשמע הגזירה, לא להכנס לארץ ואף לא להקבר בה. כי אם לאחר תפילות רבות, בקשות והתמודדויות. במדרשי חז"ל חקוקים דיאלוגים רבים, שקיים משה עם האלוקים בתקופה האחרונה בחייו, במהלכם חשף משה מעט מחביון המשפט האלוקי הנסתר. חשיפה, שהעניקה מימדי הבנה חדשים. הנה דוגמה, המלמדת על השאר:
"ריבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסות לארץ (כידוע, העלה משה את עצמות יוסף עמו ממצרים, ויהושע קברן בארץ לאחר הכיבוש), ואני איני נכנס לארץ?" (מדרש רבה דברים ב', ח').

טענה לגיטימית: אכן, אני מת במדבר בגלל חטאי, אך מדוע נשללת ממני הקבורה בארץ, אליה שאפתי, ואליה חינכתי את עם ישראל?

והנה, בהמשך דברי המדרש, ענה לו האלוקים: "מי שהודה בארצו, נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו, לא נקבר בארצו" (מדרש שם).

יוסף מעולם לא הכחיש את דבר היותו עברי, גם לא בעת שהותו בבור השבי במצרים, כפי שהדגיש " כי גונב גונבתי מארץ העברים " (בראשית מ', ט"ו), וגם לא בשעה שנקרא אל פרעה. ואילו משה, אחרי שהציל את בנות יתרו מתגרת ידם של הרועים, לא מחה כשהוצג בפני יתרו (שמות ב', י"ט) בשם " איש מצרי ".

זהו הפער העצום בין הבנת האדם הסובייקטיבית, אפילו של אדם כמשה, לבין מידת הדין האלוקית, האובייקטיבית. באותו רגע למד משה לדעת, כי הגיונו של האדם אינו סוף פסוק. שאי ידיעת התשובה אינה הוכחה, שאין התשובה קיימת ברמה רוחנית גבוהה יותר. מבעד לדברי האלוקים, שהזכיר לו מעשה "פעוט", שנשכח מלבו, הבחין היטב בהגיון ובצדק, הטמונים דווקא במקום שנדמה היה לו כעיוות הדין. אין המוסר האנושי סותר את המוסר האלוקי. רגשות המוסר בלבו של אדם, מן האלוקים עצמו באו לו. ההבדל, טמון ברמות ההבנה השונות, שאינן ניתנות לגישור. ביכולת האלוקית לקשר בין מעשה ותוצאותיו, בין חטא לענשו. ואז, הבין משה, כי " הצור תמים פעלו ", פועלו, הוא הוא המביא את התמימות, גם אם היא נעלמת מעיני האדם, וליבו זועק מרה.

משחש את הדברים על בשרו, הצדיק עליו משה את הדין, אף הציב פסוקים אלו בראש מגילת הייסורין של שירת "האזינו", למען הדורות הבאים.

 

מתוך אתר 'ערכים'

עבור לתוכן העמוד