בפיך ובלבבך לעשותו

  
צילום: shutterstock. מעובד
 

הוא היה עבריין סדרתי…

את מיטב שנותיו בילה הוא בתוך שערי בית הכלא ברחבי הארץ…

את מיטב כשרונותיו הוא מיצה וכילה בדברים חסרי שחר, ותמיד חשב הוא לעצמו כי גיבור גדול הוא….

באמרו, אותי לא יתפסו…

ולבסוף, ידעו תמיד משטרת ישראל וחוקריה, להניח את ידם על הברנש הכל כך מוכר…

והוא יצא לחופשה…

הוא כל כך שמח…

הוא כבר היה בדרך לביצוע פשע נוסף…

ובדרכו… פגש, ומצא, את בחירת ליבו…

ושוב אמר לה…

'הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור…'

לבטח יחשוב הקורא…

אין אלו אלא דברי סרק… דברי הבל…

כלום מקודשת היא? הלא שקר הוציא הוא מפיו…

הלא בדרכו הוא אל הפשע הבא בתור… אף בימי חופשתו מכותלי הכלא…?

ולמרות זאת כך פסק הרמב"ם 'אפילו רשע גמור הוא, מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בליבו…'

כן…

שמא הרהר תשובה בליבו…

מתי?

הוא בדרך לפשע?! מתי הוא החליט לחזור בתשובה?!?!?!

ולמרות זאת פסק הרמב"ם כי מקודשת היא…

הייתכן???

ביאורם של דברים אלו נאמרו בין נושאי כליו של הרמב"ם בשמו של רבי מאיר מפדואה, שחידש, כי עצם מציאות זו באמרו 'על מנת שאני צדיק גמור' הרי"ז מהוה מציאות חדשה של עשיית תשובה, הרי"ז מראה מציאות חדשה של רצון ושאיפה לצאת מתוך השפל, מתור תחושת הריקנות, מתוך תחושת בזבוז ימינו ללא כל תכלית….

בעצם אמירתו… על מנת שאני צדיק גמור…

שהרי, לא הרי על מנת שאני שחקן כדורגל, כהרי על מנת שאני צדיק גמור…

עצם אמירתו בפה מוכיחה  איפה כי בנפשו הוא הדבר…

ועל כך לימדתו התורה באמרה…

'כי המצוה הזאת (מצוות התשובה), לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא…

לא בשמים היא ולא מעבר לים…

כי קרוב אליך הדבר מאד…

בפיך ובלבבך לעשותו!!!