ישיבת 'יולי אוגוסט'

מה גורם לעשרות נערים, כולם תלמידי מיטב התיכונים החילונים בארץ, להפנות עורף להבלי החופש הגדול ולהקדיש את זמנם ללימוד גמרא בעיון? איך קורה שצעיר שאתמול עוד לא ידע מה זה בכלל גמרא מוצא את עצמו מתפלפל עם חברותא בהבנת ר' עקיבא אייגר מוקשה? שלום יצחקי הלך לבקר וחזר נפעם...
הגדל

מה גורם לעשרות נערים, כולם תלמידי מיטב התיכונים החילונים בארץ, להפנות עורף להבלי החופש הגדול ולהקדיש את זמנם ללימוד גמרא בעיון? איך קורה שצעיר שאתמול עוד לא ידע מה זה בכלל גמרא מוצא את עצמו מתפלפל עם חברותא בהבנת ר' עקיבא אייגר מוקשה? שלום יצחקי הלך לבקר בישיבה  הנושאת את השם יוצא הדופן  "ישיבת יולי אוגוסט" וחזר משם נפעם...

 

"מורי ורבותי, הרי לכם קושיה שנזרקה לחללו של בית המדרש---", קולו הרועם של הרב אריאל אלבז שליט"א, ראש ישיבת 'אחינו הקדושה' לצעירים בירושלים, מטיל הס על עשרות הלומדים באולם בית המדרש. כל העיניים מרותקות אליו. מכשיר סלולרי מיותם מצפצף אי-שם אך אין מי שישגיח בו. תשומת הלב נתונה ברגעים שכאלו אך ורק לדברים שבקדושה והבלי העולם הזה נדחקים בבוז החוצה.

"--מורי ורבותי!", ממשיך הרב אלבז, ועשרות זוגות עיניים עוקבות אחר כל מילה שיוצאת מפיו. "היה היה פעם סוחר מפולפל שהחליט להשקיע את ממונו בעסק משתלם ביותר. הוא ידע שאי-שם, בלב מדבר יהודה, מצוי מקום שאליו נוהרים בחודשי הקיץ המוני מטיילים. מה עשה הסוחר? מילא את מכוניתו בבקבוקי מים ובקבוקי קולה, נסע ללב המדבר והחל להציע את מרכולתו למטיילים הצמאים: בקבוק מים בשלושים שקלים בלבד, ובקבוק קולה קר במחיר מציאה, רק חמישים ₪ כולל הפקק..."

גיחוך חרישי חולף בין שורות המאזינים. תשומת ליבם נתונה כעת בצורה מוחלטת לדברי הרב. בת שחוק קלה מרפרפת על זוויות פיו של הרב אלבז, ואז פניו מרצינות הוא מרים את ידו בצורה דרמטית ומטיל את השאלה לחלל האוויר: "אמרו נא לי, לפי מה שלמדתם עכשיו בסוגיית הש"ס, האם מותר לסוחר לעשות את מה שעשה או שמא רשאים הקונים לדרוש את כספם בחזרה מדין אונאה במקח וממכר?"...

השקט ששרר עד כה בבית המדרש מופר בבת-אחת. עשרות צעירים מתפרצים בקולי קולות בניסיון להשיב על השאלה. אוירה של רתחא דאורייתא מתפשטת בחלל האולם. חלק מהנערים מתווכחים בינם לבין עצמם, אחרים מתנצחים עם האברכים שיושבים לצידם, חלקם אף מעיזים לקרוא תגר על הרב אלבז בכבודו ובעצמו שמשקיף על המהומה שהתלקחה סביבו כשחיוך של קורת רוח נסוך על פניו. מפעם לפעם, כאשר נראה שהמהומה דועכת מעט, מזדרז הרב אלבז לזרוק עוד גפרור למדורה – סברא חריפה, ציטוט מהגמרא, סתירה מסוגיה אחרת – הכל כדי ששלהבת התורה תמשיך לבעור בעוז בינות לספסלים שלפניו.

לפתע, בשורה השלישית מצד שמאל, נעמד בהיסוס קל בחור צעיר בעל הבעת פנים עדינה. הוא נראה כבן 14-15. הכיפה המגוהצת המנסה נואשות להיאחז בתלתלי ראשו מלמדת שאין הוא נמנה עם הצורבים הוותיקים בבית המדרש.

"שקט, רבותי!", מהסה הרב אלבז את הקהל המשולהב, "גיא רוצה להגיד לנו משהו... בבקשה גיא, פתח פיך ויאירו דבריך!"

--"כבוד הרב, אולי צריך לחלק בין דין המים שהם מצרך קיומי לאדם, לבין דין הקולה שאינו אלא מוצר מותרות ואינו חיוני לקיום הנפש"...

"איזה חילוק יפה!", מתפעל הרב אלבז, "הפלא ופלא!... תגיד גיא – למדת פעם בישיבה?".

"לפני כמה שבועות יצא לי ללמוד 'סדר' אחד בישיבה במסגרת סיור שארגן בית החיזוק...", באה התשובה.

 "תראו מה שביקור אחד בישיבה יכול לעשות---", מתמוגג הרב אלבז.

 

מהתיכון החילוני אל תוככי בית המדרש

 

 ציבור הלומדים בישיבה הזאת יוצא דופן. גם השם שלה אינו שגרתי.

 "ישיבת יולי אוגוסט" קוראים לה, כשמם של חודשי החופש הגדול שבהם היא מתקיימת. דורשי רשומות מדקדקים בשם הזה: הסיפא – "יולי ואוגוסט" – הוא לועזי, אבל הרישא –הישיבה עצמה -  נטוע בהררי קודש. וכמו שם הישיבה כך גם אופי תלמידיה: חזותם החיצונית משייכת אותם לכאורה לעולם החולין הלועזי, אולם ה'רישא' שלהם כבר מונח עמוק בתוככי עולמה של תורה.

הם מתכנסים 3 פעמים בשבוע בבית המדרש 'קרלין-סטולין' בבני ברק מכל קצוות הארץ. תמצאו שם נערים מנתניה, כפר יונה, הרצליה, רמת השרון, ראשון לציון, קרית מלאכי, קרית גת, אשדוד ואשקלון. המכנה המשותף ביניהם הוא שכולם באו מרקע רוחני רחוק מאוד, ושכולם ויתרו ("-בשמחה!", כפי שאחד הנערים מבקש שנדגיש) על בילויי  הרחוב הריקים של חודשי הקיץ על מנת להשקיע את עצמם בהוויות אביי ורבא ולצבור עוד כמה שעות של התעלות רוחנית יקרה מפז.

לכאורה עוד "ישיבת בין הזמנים" מהסוג שעיר התורה והחסידות התברכה בהם לעשרות ולמאות, ובכל זאת קיים הבדל גדול. בעוד שעבור בחורי ישיבה מן השורה ישיבת בין הזמנים היא תוספת והשלמה לסקרי הישיבה הרגילים, הרי שעבור הצעירים הללו הלימוד בתקופת בין הזמנים היא לא אחת השער דרכו הם נכנסים לעולם הישיבות. "מבחינתי, אם הבחירה היא בין לבלות כמה שעות בים לבין הבנת הסוגיה ב'כיצד הרגל', ברור שהתורה קודמת לכל", אומר לנו ברצינות תהומית גיא ימיני, תלמיד כתה י"ב בתיכון חילוני בקרית גת, לפני שהוא שב לדפי הגמרא מהם הוצאנו אותו ולחברותא הממתין לו בשולחן הסמוך. מי שעוצר כדי להתבונן במשמעותם ההיסטורית של הדברים שקורים  בין כותלי בית המדרש הזה עשוי  להתרגש מכך עד דמעות.

"יש אברך שנכנס לכאן בכל פעם שהישיבה פועלת, מתיישב בבית מדרש למשך כמה דקות מתוך התפעלות עצומה, ורק אז ממשיך בדרכו", מספר לנו ראש הישיבה הרב יוסף ברכץ שליט"א. "כששאלנו אותו לפשר מעשיו, הוא הסביר לנו: 'לשבת כאן בבית מדרש ולראות את אהבת התורה של צעירים שעד לפני זמן קצר לא ידעו בכלל מה זה גמרא, זה נותן לי חיזוק עצום. עבורי הישיבה כאן היא בבחינת סדר מוסר. כל הלימוד שלי נראה אחר כך אחרת!".

היוזמה להקמת 'ישיבת יולי-אוגוסט' באה בעקבות הניסיון המצטבר של פעילי ארגון 'אחינו' בשנים האחרונות, נסיון המלמד שבתקופת חודשי הקיץ ניתן לקצור את הפרות שנזרעו על ידי פעילי הארגון בעמל רב במשך כל חודשי השנה. בעשרות נקודות ישוב בכל רחבי הארץ מפעיל ארגון 'אחינו' 'בתי חיזוק' אליהם מגיעים צעירים מרקע חילוני או מסורתי, פעם-פעמיים בשבוע, כדי ליטול חלק בתוכנית מיוחדת שעיקרה לימוד גמרא בעיון.

"ההנחיה ללמוד איתם דווקא גמרא בעיון היא הוראה מפורשת שקבלנו מגדולי ישראל שליט"א", אומר לנו הרב ברכץ. "באחד מבתי החיזוק שמתקיים בתוך בית כנסת באחת הערים ניגש אלינו הגבאי והביע את פליאתו על כך שאנחנו מתכוננים ללמוד עם הצעירים גמרא בבא מציעא. הוא אמר לנו: "תשמעו, אני מכיר את החבר'ה הללו יותר טוב מימכם. אני רואה אותם מסתובבים באפס מעש ברחובות השכונה. מה פתאום שהם כאלו 'יתחברו' פתאום ללימוד גמרא? עדיף ללמוד איתם דברים פשוטים יותר שמושכים את הלב כמו מדרשים וספר תנא דבי אליהו..."

"עניתי לו: 'האמת היא שהשאלה שלך אכן במקומה. והתשובה היחידה שיש לי לומר לך היא שפשוט תסתכל בלומדים ותתרשם בעצמך'. הוא חזר אלי כעבור יומיים כשכולו נפעם מהמחזה שראה. מה שריגש אותו במיוחד היה הסדר המופתי שהצעירים המתחזקים הותירו אחריהם בגמר השיעור. 'לא יאומן איך שעה אחת של לימוד תורה רציני יכול להשפיע על נפש האדם".

"החכמה", מסביר לנו הרב ברכץ, "היא למצוא את הדרך ללמוד עם הצעירים הללו עם 'גישמאק'. אצל כל בחור ה'חדוותא דשמעתא' הוא חלק חשוב מהבניין הרוחני, אבל אצל הנערים הללו הוא חיוני שבעתיים כי זה מה שמושך אותם לבית המדרש. זה מה שמחזיק אותם על ספסלי בית המדרש בשעה שחבריהם מתהוללים אי-שם".  

"המטרה שלנו בישיבה היא לא רק ללמד תורה", מצטרף לדברים גם  הרב חיים גולדברג, "המטרה היא להאהיב את לימוד התורה, לתת לצעירים הללו את ההרגשה של 'טעמו וראו כי טוב ה'".

 

להרגיש בן-בית בעולם התורה

 

בכל ימות השנה מתקיימת הפעילות בבתי החיזוק המקומיים. כאן, בבתי החיזוק הפרושים בכל רחבי הארץ, עושים הנערים את צעדי ההיכרות הראשונים שלהם בעולם התורה. אולם בהגיע חודשי הקיץ מגיע שלב ה"מכה בפטיש". הפעילים בוררים מקרב מאות התלמידים את הבשלים ביותר, אלו שלפי נתוניהם האישיים ורמת המעורבות שלהם מסוגלים להיכנס לרובד עמוק יותר. בדיוק עבורם נוסדה "ישיבת יולי-אוגוסט".

"בתי החיזוק נותנים לצעירים דגימה קלה של חיי תורה", מסביר לנו הרב חיים גולדברג, "הישיבה מאפשרת להם לשקוע בתורה בצורה עמוקה יותר".

תוך התייעצות עם גדולי תורה והסתמכות על הניסיון העשיר שנצבר בשנים קודמות בנו פעילי 'אחינו' את תוכנית הנותנת מענה לכל הצרכים הרוחניים והגשמיים של התלמידים. פעמיים או שלוש בשבוע פותחת הישיבה את שעריה בבני ברק. מערך מאורגן היטב של הסעות אוסף את הצעירים מכל מקומות מושבותיהם ומביא אותם לעיר התורה והחסידות. התוכנית מתנהלת על פי מתכונת קבועה: תחילה שעה עד שעה וחצי של לימוד בחברותא עם אברכים, מסלתה ושמנה של עולם התורה. לאחר מכן מגיע תורו של שיעור עיון למדני ותוסס המוגש על ידי מיטב הרמים של ישיבות 'אחינו'. השלב הבא הוא ה"אטרקציה" – פעם שיחת חיזוק, פעם הרצאה מאלפת, פעם סיפורו האישי של מישהו שהיה "מעבר לקווים" ומצא את דרכו הביתה, לחיק התורה. לבסוף, בשעות הערב המאוחרת מגיע תור ה"דיבוק חברים" -  אירוע חוויתי, 'מנגל' על אש אט שחיה לילית בבריכה.

"כל אחד מהמרכיבים הללו מחושב בדקדקנות כדי להביא את ההשפעה הגדולה ביותר על הצעירים", מסביר הרב גולדברג.

הלימוד עם האברכים, למשל, מלבד שהוא מסייע בהבנת הסוגיא הנלמדת בגמרא, מאפשר לצעירים גם להתרשם מקרוב מדמותו של בן תורה אמיתי. הקשרים הנרקמים בין הצעירים לבין האברכים הלומדים איתם הופך את אלה האחרונים לכתובת עבור כל תהיה או נושא רוחני שהם רוצים לברר איתם. "הצעירים המתחזקים העושים את צעדיהם הראשונים מעולם החולין לעולם התורה צריכים להיות זהירים מאוד ביחסם לבני משפחה וידידים", מסביר הרב גולדברג, "בתהליך הזה, ובפרט כשמדובר בנערים צעירים, חיוני שתהיה הדרכה צמודה ויד מלווה של גורם מבוגר ומנוסה יותר".   

גם להווי המיוחד המתפתח בישיבה יש השפעה רבה על הלומדים בה. "צריך לזכור שמדובר בנערים מכל רחבי הארץ שבחיי הביום-יום אין ביניהם שום קשר, והנה אתה רואה כיצד כמה שעות של לימוד התורה יוצר ביניהם אהבה וחיבור שקשה להסבירם. זהו פשוט מחזה מפעים".

בימים שבהם לא מתקיימת הפעילות בבני ברק מבקרים הנערים בבתיהם של גדולי ישראל ומתרשמים מהנעשה בישיבות שונות. כפי שמסביר הרב גולדברג: "כל הפעילות הזאת מכוונת לכך שהנער ירגיש כבן בית בעולם התורה, לשבור את מחיצות הריחוק והזרות המפרידות אותו מחיי הישיבה ולקרב אותו ללימוד התורה".

הפעילות הזאת אכן מוכיחה את עצמה. בשנה שעברה למעלה משני מניינים מקרב תלמידי 'ישיבת יולי אוגוסט' החליטו בעקבות כך לזנוח סופית את התיכון החילוני ולעבור בצורה מלאה לעולם הישיבות. השנה, כך מעריכים פעילי 'אחינו', מספרם יהיה גדול אף יותר.

חשוב לציין שמבחינת הפעילים החלטה של  צעיר כזה ללמוד בישיבה איננה סוף הדרך אלא רק תחילתו. הם ינווטו אותו אל אחת מישיבות 'אחינו', ילוו את תהליך המעבר הלא-פשוט אל תוך העולם החדש והבלתי מוכר, ישוחחו עם הורים וישתפו אותם בתהליך וידאגו בכל דרך אפשרית שהקליטה בעולם הישיבות תהיה בנויה בצורה יסודית ובריאה. כפי שמסביר זאת הרב  חיים גולדברג: "להעביר צעיר שכזה זה לא ענין של 'זבנג וגמרנו'. צריך לבנות את הבחור בצורה שיטתית ונכונה כדי שבאמת יכה שורשים וישתלב בצורה הנכונה ביותר בעולם התורה".    

 

מסירות נפש יוצאת דופן

 

מאוחר יותר, בהפוגה שבין סיום שיעורו של הרב אלבז לבין תחילת הרצאתו של הרב נח הרץ, אנחנו מצליחים סוף-סוף לשוחח ישירות עם גיבורי הישיבה, הלוא הם הבחורים עצמם. הרקע שלהם מגוון מאוד. יותם הוא תל אביבי, גדעון מתגורר בבת-ים, ותום הוא תושב כפר יונה. המסלולים שהובילו אותם לישיבת יולי אוגוסט שונים ממקרה למקרה. אחד בא בעקבות חבר, אחר התחיל את לימודו מתוך משיכה אישית.

יש גם סיפורים חריגים יותר – כמו אותו אחד שהתחיל ללמוד בקביעות בשיעורי תורה אחרי התערבות עם חברו שהוא ילבש ציצית למשך שבוע שלם. עד היום קשה לו להסביר מה גרם לו, בחור חילוני טיפוסי, לקבל על עצמו החלטה כה משונה, אבל כנראה שקדושת הציצית השפיעה עליו. עובדה – בתום השבוע הוא החליט שלא להסיר את הציצית, והסקרנות להבין את משמעותה של מצווה זו המריצה אותו למצוא שיעור תורה באזור מגוריו בבנימינה מה שהביא אותו בסופו של דבר ללמוד בישיבת אחינו.

איך מגיבים ההורים והסביבה להחלטת הנער להקדיש את תקופת החופש הגדול ללימוד בישיבה? גם כאן התשובות מגוונות.

יותם: "בהתחלה הסתרתי מההורים לאן אני בדיוק הולך אבל פעילי 'אחינו' הדריכו אותי לשתף אותם במה שאני עושה. חששתי מתגובה נזעמת אבל להפתעתי הם דווקא תמכו בצעד הזה וחשבו שהוא דבר טוב".

הסיפור של גדעון מעט שונה: "בהתחלה אבא שלי התנגד נמרצות. כשהוא ראה שאני מתעקש להמשיך ללכת לשיעורים הוא החליט להצטרף אלי כדי לראות במו עיניו מה בדיוק עושים לי שם... בסופו של דבר נוצר מצב שאבא שלי הגיע בעצמו ללמוד בקביעות".

ההורים, כפי שמסביר הרב יוסף ברכץ, אינם מתנגדים לעצם העובדה שבנם לומד תורה, הם רק חוששים מכך שהוא יבלע לתוך העולם המסתורי והבלתי מוכר להם הקרוי 'עולם חרדי', עולם שעליו הם מקבלים כמויות כה גדולות של אינפורמציה שלילית בחסותם ה"אדיבה" של כלי התקשורת החילונים. כדי להפיג את חששותיהם מתקיימים גם סיורים של ההורים בישיבות 'אחינו' כדי שיוכלו להתרשם במו עיניהם ממה שקורה בהם. מה שהם רואים שם הוא כל כך שונה מהתמונה הקודרת המוצגת בתקשורת שההורים חוזרים מהביקורים לא-אחת כשהם עצמם מוקסמים.

יש גם מקרים של הורים שפונים מיוזמתם לפעילי 'אחינו'. מספר הרב ברכץ: "לפני זמן מה קיבלתי פניה מאשה, תושבת הוד השרון, שהתחננה עלי שאגיע אליה הביתה כדי להציל את בנה. הבן הכריז שהוא לבית הספר לא הולך וההורים היו אובדי עצות. אימצתי את מוחי אחר רעיון שבו אוכל לפתוח עם הנער בשיחה. פתאום עלה בדעתי להציג בפניו שאלה הלכתית הקשורה  לסוגיה בה עסקנו בישיבה באותו היום. השאלה הציתה את סקרנותו, ואז הזמנתי אותו להגיע לישיבה שבה, כך אמרתי, עוסקים בשאלות כאלו כל היום. הנער הסכים להגיע לביקור התרשמות שהפך תוך זמן קצר לנוכחות קבועה. כעבור כמה חודשים, כאשר ביקרתי את האם, היא אמרה לי: 'רציתי שתיקחו את הנער רק כדי שלא ישוטט ברחובות. אבל אתם עשיתם הרבה יותר מזה – עשיתם ממנו בן אדם...".

 

מחפשים את מי התורה

 

באמתחתם של פעילי 'אחינו' מצויים סיפורים למכביר ועוד ניתן היה להוסיף כהנה וכהנה לדברים שהובאו עד כה, אך אסור שסיפורים אלו יאפילו על הסיפור האמיתי והמדהים ביותר של ישיבת יולי אוגוסט, מסירות הנפש הבלתי מוסברת של הבחורים עצמם. בעידן רווי גירויים ופיתויים, בתקופה שבה הרדידות המחשבתית שולטת בכל, מוצאים הצעירים הללו מאגרים בלתי מוכרים של תעצומות נפש המאפשרים להם לפעול נגד הזרם ונגד המוסכמות החברתיות המקובלות בסביבתם ולהקדיש את זמנם ללימוד התורה. "אני עצמי משתומם לא-אחת על גדלות נפשם של הצעירים הללו", מתוודה באוזני הרב גולדברג בהתרגשות.

מאוחר יותר, בתפילת מנחה, אני רואה אותם נעמדים לתפילת שמונה עשרה, עם החולצות הרועשות, השער הארוך  והכיפות המגוהצות. חזותם אולי מוזרה-משהו, אבל הבעת הטוהר הנסוכה על פניהם יכולה להמיס גם את הלב הקשוח ביותר. אתה רואה אותם מתפללים בכוונה, בדבקות, בערגה. כאילו שאיזה שסתום סמוי נפתח אצלם בנשמה ומתוכה מתפרצת ועולה כמיהה מודחקת לקרבת ה'.  

בדרכי החוצה אנחנו נתקלים בחברותא, שניהם תלמידי תיכון חילוני, שבדרך להסעה שתוביל אותם לבריכה עצרו כדי לבדוק שוב הפעם אם הבינו את הגמרא כראוי. הם אינם מבחינים בנו. בחוץ ממתינים להם כל חוויות החופש הגדול, אבל הם לא מחפשים את מי הבריכה. נפשם כמהה למי התורה.  "יפה הסברת!", מחמיא אחד מהם לחברו, "אתה תהיה בעזרת השם צדיק גדול!".

אני והרב אלבז מחליפים מבט. "הלוואי שהייתה לי אהבת התורה כזאת", אני מעיר בשמץ של קנאה.

"בוא גם אתה ללמוד בישיבת יולי אוגוסט", הוא עונה בחיוך.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד