איפה תחגוג עצמאות?

אחד המנהגים המקיפים את העולם כולו ונהוגים כמעט על ידי כל אחת מהממשלות בעולמנו, הוא המנהג לחגוג עצמאות. יום העצמאות נחגג בדרך כלל ביום בו הוקמה המדינה. החגיגות כוללות מטסים, מצעדים צבאיים, טקסים רבי רושם, לעיתים הטבות לאזרחים, יום חופשה לכלל העובדים וכמובן גם חגיגות של האזרח הקטן, מי בנפנוף נמרץ ומי בדרכים אחרות.

כאשר מדובר במונרכיה, בה שולט מלך כל יכול, החגיגות גדולות שבעתיים. המדינה כולה עוצרת את נשימתה ביום בו הוכתר המלך. חגיגות השמחה בוקעות רקיעים, קחו דוגמא רק מהחודשים האחרונים, כאשר ממשלת אנגליה שפכה מיליוני פאונד על חגיגות השישים למלכותה של אליזבת.

כל אלו נאמרו כאשר המדינה היא בת חלוף, והמלך הוא בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר. אם אלו הם פני הדברים, כיצד עלינו לחגוג את העובדה שמלאה שנה נוספת למלכותו של בורא העולם?

ראש השנה הוא אומנם יום הדין, אך בראש ובראשונה הוא יום ההמלכה של הקב"ה. האר"י הקדוש כותב שבראש השנה אסור להתוודות על החטאים, היות ואין זה נאה להזכיר בפני המלך את החטאים שחטאנו כלפיו דווקא ביום בו הוא חוגג את עצם מלכותו. את הווידוי אנחנו משאירים ליום הכיפורים, ובראש השנה אנחנו צריכים להקדיש את זמננו כדי לחגוג את מלכותו של בורא העולמים.

מי שייקח לעצמו כמה דקות, ויבדוק את מחזור התפילה לראש השנה, יגלה שכל הווידויים ובקשות הסליחה שאנו משמיעים בחודש אלול ואפילו בערב ראש השנה עצמו, נעלמים ממחזור התפילה של ראש השנה. התפילה כולה נסובה סביב מלכותו של בורא העולם, בצירוף בקשות שהקב"ה יחתום אותנו בספרם של צדיקים ויגזור עלינו חיים ארוכים ומלאים בכל טוב. אך בקשת סליחה על חטאים לא מופיעה בכל סדר התפילה.

מיד אחרי ראש השנה, חוזרות בקשות הסליחה וביום כיפור הן מהוות את החלק העיקרי של התפילה, אך בראש השנה אנו חוגגים עצמאות! אנו חוגגים את מלכותו של בורא העולם! אנו מתפללים שכל באי עולם יכירו במלכותו ויכבדו אותה. עלינו לשמוח בראש השנה, ולהודות לבורא העולם שהוא ברא אותנו ובחר למלוך עלינו.