פשוט לשים לב

הרכבים החולפים צפרו לו בקולניות, אך הוא לא שם לב. הנופים המתחלפים, הולכי הרגל הרבים, אף הם לא הצליחו לצוד את עיניו. הוא היה שקוע בשרעפיו, עסוק ראשו ורובו בפגישה המסעירה ממנה יצא אך לפני דקות ספורות. עד שעובר אורח שהגיע למולו וכמעט 'נתקע' בו צעק לו קרוב לאוזן: "תגיד, אתה ישן או מה"?

 

כן. גם אדם שלא נם כרגע את שנתו, נקרא לעיתים ישן, כשהוא נמצא במצב של חוסר תשומת לב ושל פיזור הדעת. בדיוק כמו שבמילה "ערני" נשתמש להגדיר אדם שדרוך למתרחש ושם לב למה שנעשה סביבו.

 

בואו נבדוק: האם אנחנו ערניים?

 

"אני"?! אתה מתפלא "אין יותר ערני ממני בכל העיר, אותי אי אפשר להפתיע לעולם".

 

אולי זה באמת נכון, אלא שמדברי הרמב"ם בהלכות תשובה אנחנו יכולים ללמוד ולגלות עומק נוסף במשמעות של "ערות" ו "שינה".

 

הרמב"ם מגלה טפח מהטעם העמוק של מצוות תקיעת שופר, אותה נקיים בראש השנה ושכהכנה אליה התחילו החודש לתקוע בבתי הכנסת בכל יום בסיום תפילת שחרית. לדבריו, תקיעת שופר באה כדי… להעיר אותנו מהשינה!

על איזו שינה הוא מדבר?

 

"עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם" הוא אומר "אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק".

 


בשעה שאתה קורא שורות אלו אין ספק כי אינך ישן… אבל תופתע לגלות כי הסיבה אותה נוקט הרמב"ם כטעם לתקיעת שופר בחודש אלול, אותה נשמע כולנו החל מהבוקר (ראשון) ועד לערב ראש השנה (שבו עצמו לא תוקעים, כדי להבדיל בין תקיעות הרשות של חודש אלול לתקיעות החובה של ראש השנה), היא לא אחרת מאשר: יקיצה משינה! כיצד זה ייתכן? במאמר שלפניכם…

כל אדם באשר הוא ועל פי דרגתו זורם בקצב החיים העמוסים יותר או פחות, מלאים באתגרים ובמשימות שמובילים אותנו מיום אחד למשנהו במהירות ובקצב. מרוץ החיים הזה מרדים אותנו, טוען הרמב"ם. אנחנו מאבדים את תשומת הלב והריכוז מהדרך בה אנו עושים את מעשנו ומהצורה של אורחות חיינו. שוכחים לבחון אם הם תואמים את האמת ואת הדרך שבה אנו עצמנו היינו רוצים לעשות אותם. אנחנו ישנים, נרדמים בשמירה.

 

כעת, כשסיומה של השנה מתקרב והגיע כבר חודשה האחרון – חודש אלול, זהו בדיוק הזמן כדי להתעורר, לצאת מהחלום ומהשגרה ולהתחיל לשים לב.

 

בשביל זה הגיע השופר. קולו של השופר מעורר את תשומת ליבנו ומציף מחדש את ראשנו במחשבות על חיינו ועל תפקידנו.

הבה ניתן לתקיעות השופר לחדור אל תוך ליבנו ולבקוע דרך אל נשמתנו. נקדיש את הזמן, את המחשבה ואת תשומת הלב כדי לחשוב ברצינות האם חיינו מתנהלים כפי שהיינו רוצים לראות אותם מתנהלים, האם אנחנו נוהגים כמו שאנו מאמינים ויודעים כי עלינו לנהוג?

 

הגיע הזמן להתעורר!