בשמחה ובטוב לבב

הגדל

לקראת סיכום דברי התוכחה מציינת התורה את אחת הסיבות המרכזיות המביאות למצב זה: "תחת אשר לא עבדת ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כ"ח, מ"ז). למקרא פסוק זה מתעוררת תמיהה: ניתן להבין כי עבודת ה' המתבצעת מתוך חוסר שמחה אינה מושלמת, אך מדוע בעטיה של סיבה זו יחולו עונשים כה כבדים?

השמחה בקיום המצוות היא דרגה גבוהה בסולם המעלות של עבודת ה'. בספר "מסילת ישרים" מובא: "השמחה, היא עיקר גדול בעבודה... כי זאת היא השמחה האמיתית, שיהיה ליבו של אדם עלז, שהוא זוכה לעבוד לפני האדון יתברך ולעסוק בתורתו ומצוותיו, שהם השלימות האמיתית והיקר הנצחי".

אחת התשובות לכך היא, כי העדר השמחה הוא שורש כל הקלקולים. אמנם החורבן נגרם עקב עזיבת התורה, אולם מצב זה לא היה יכול לקרות, אילו היתה לעם שמחה בעבודת ה'. השמחה מצביעה על החשק והענין שהאדם מוצא במעשיו. העובדה שבאותם דורות לא הגיעו בני האדם לשמחה בקיום המצוות, מוכיח על כך שהם לא מצאו בהן טעם. זה היה שורש ההדרדרות.

ירידה רוחנית אינה מתרחשת בבת אחת, אלא היא תוצאה של תהליך ממושך. הסיבה להדרדרות שהובילה לעזיבת מצוות התורה, היתה חוסר השמחה. אם זוהי הגישה למצוות, לא ייפלא, שבהמשך הדרך הם הגיעו עד כדי הפניית עורף לתורה, והתוצאה הכאובה היתה התגשמות נבואות התוכחה וחורבן בית המקדש.

השמחה בעבודת ה' אינה פרט שולי במכלול הפרטים של שלימות העבודה, אלא היא מרכיב עיקרי בכל הגישה לתורה ולמצוות.

השמחה בקיום המצוות מצביעה על התקשרות פנימית עימהן ועם הבורא שציווה עליהן. התקשרות זו היא המקנה חסינות מפני כל צר ומשטין. היא המעבירה את האדם למישור מרומם יותר, מישור הקשור לבורא, לתורתו ולמצוותיו.

כיצד נגיע לשמחה פנימית זו? כיצד נזכה להכנס לשער חשוב זה בעבודת ה'?

השמחה נובעת מכך, שה' בחר בנו מכל העמים לעם סגולה ונתן לנו את תורתו. התפקיד המרומם והאחראי, והיכולת להתקרב לבורא, מסוגלים למלא את לבנו בשמחת אמת. אלא שלצורך קיבוע הכרה זו במעמקי הלב, נדרש האדם לטהר את עצמו ממידות לא טובות וממחשבות פסולות. רק אז תהיה בו היכולת להגיע לשמחת נפש אמיתית פנימית בקיימו את המצוות.

כאמור, תביעת התורה היא על אשר לא עבדו את הבורא בשמחה ובטוב לבב. מהו "טוב לבב"? "טוב לבב" כוונתו לטהרת הלב. טהרת הלב היא המובילה לשמחה פנימית. הזוכה להכנס לשערים רוחניים אלו, זוכה למסכת חיים שכולה טוב לב, וכולה אושר ושמחה עילאיים.

[מתוך אתר 'ערכים']
 

עבור לתוכן העמוד