משפט צדק

מהי כוונתה של התורה באומרה: "שופטים ושוטרים תתן לך… ושפטו את העם משפט צדק" (דברים ט"ז, י"ח) ? אם כוונתה לכך שהשופטים לא יטו משפט ולא יקחו שוחד, הן התורה ביארה במפורש ענין זה: "ושוחד לא תקח, כי השוחד יעוור פיקחים ויסלף דברי צדיקים" (שמות כ"ג, ח') . הדרישה שמשפט השופטים יהיה "משפט צדק", נוגעת לגישה הכוללת של הדיינים. התורה דורשת שהדיין יהיה מבורך במידות טובות וידון כל אדם לכף זכות.

אמנם דרישה זו נדרשת מכל אדם, אולם אצל הדיין היא הכרחית. בקיאות בהלכות, נקיות כפים ושנאת בצע – עליהן להבנות על בסיס של אישיות מושלמת. החיוב לדון לכף זכות מהווה גורם מרכזי בבנין של אישיות מושלמת.

הסיבה לכך נובעת מהעובדה ששורשי התופעה של לימוד החובה – מקורם בגרעין הרע שבנפש. אדם שבקירבו מפעפע הרצון להתקרב לרע, גם אם מסיבות שונות נטיה זו אינה מתבטאת במעשיו, היא באה לידי ביטוי בכך שהוא משתדל תדיר לחשוף נקודות רוע אצל זולתו. זוהי דרך שבה גרעין הרוע הטמון בו מוצא לו פורקן. אמור מעתה, זה הדן לכף חובה, מצביע על גישה שלילית בסיסית הטמונה בנפשו פנימה.

ידיעה זו חשף בפנינו שלמה המלך, החכם מכל אדם, בספר משלי: "בעלוץ צדיקים רבה תפארת, ובקום רשעים יחופש אדם" (משלי כ"ה, י"ב) . הצדיקים מפארים ומכבדים בני אדם על כל מעלה טובה הנמצאת בהם, ואילו הרשעים מחפשים את מומי בני אדם כדי להשפילם.

הווי אומר, שהחיפוש אחר מומי בני אדם מעיד על "טיבו" של המחפש. ואכן, כך הגדירו חז"ל: "כל הפוסל, במומו פוסל" (מסכת קידושין דף ע', א') .

מעתה מובן, מדוע עלינו לבדוק היטב את אישיותו של המועמד להיות דיין. מודעים אנו לעובדה שלפני כס המשפט אין מביאים אנשים בשל מעשים טובים שעשו… אך דוקא משום שמדובר בעבירות מסוגים שונים, חשוב שיראה הדיין את המעשים ואת העושים באור נכון, ובזכות זאת יוציא את דינם בצדק ובמישרים.

המערכת המשפטית רואה בשופט את השתקפותו של האלוקים עצמו, כביכול, כפי שנאמר: "עד האלוקים יבוא דבר שניהם" (שמות כ"ב, ח') . מבט זה מוביל להבנה עמוקה ושונה של המושג 'משפט צדק'. מערכת משפט זו רואה את עצמה כמשיבה את האיזון הקוסמי שהופר בעטיו של חטא הנאשם.

"כי המשפט לאלוקים הוא". המשפט נתפס, במקורותינו כפעולה של תיקון העולם. האלוקים ברא עולם שלם ומתוקן, והאדם עיוות אותו בחטאיו ובסטיותיו. המשפט, בזכות הצדק שבו,   משיב את מציאות האדם אל מצבו הראשון, אל השלמות.

[מתוך אתר ערכים]